חיפוש באינדקס חברות
 
חיפוש מאמרים
 
חיפוש בפורום משאבי אנוש
מאמרים וכתבות בניהול משאבי אנוש, הדרכה, תגמולים והטבות.
 
תגיות ( לחצ/י על התגית הרצויה לצפיה ברשימת מאמרים בנושא נדרש )
משאבי אנוש, הדרכה, תזונה, אינטרנט, גרפולוגיה, DIVERSITY, דיני עבודה, ניהול, ארגונומיה, Coaching, גיוס, בטיחות, מכירות, תקשורת, ניהול ישיבות, שימור עובדים, ניהול השינוי, תגמולים והטבות, גלובליזציה, חשיבה יצירתית, הטרדה מינית, הפעלות, טכנולוגיה, Balanced Scorecard, אחריות חברתית, רווחה, CRM, שירות, שיווק, איכות, Relocation, הערכת עובדים, מיתון והתייעלות, WLB, ניהול מו``מ, אסטרטגיה, NLP, אבטחה ובטחון, תקצירי תיזות, ניהול פרויקטים, ביטוח, QRM, ניהול סיכונים, מעילות, חגים, פרזנטציה, איכות הסביבה, קריירה, גישור וניהול קונפליקטים, ניהול זמן, פינה מהסרטים, מנהיגות, בריאות העובד, מיחשוב, דור ה Y, יח``צ, חיסכון בעלויות, אבחון, תדמיתנות, נגישות, מסים, שכר, התארגנות עובדים, צדק חברתי, חירום, הגיל השלישי, Talent Management, אתיקה, העסקת חרדים, קוד לבוש, פיתוח ארגוני, כלכלת המשפחה, פנסיה, פרישה, התעמרות, CQ- Cultural Intelligence‏, מיזוגים ורכישות, מנויים חדשים, Global,
מאמרים - משאבי אנוש
משאבי אנוש משאבי אנוש
מועדון הטבות ארגוני HR SHOPS
 
HR2Day רישום לניוזלטר
כניסת משתמשים רשומים
שם משתמש
סיסמה
 
 
 
 
 
17/11/2018
 
 
 
מה הקשר בין לחץ והצלחה– האם זה מקרה שלשורש של שניהם אותן אותיות?
חזור לרשימה
 
תאריך: 17/10/2013
כותב: איילת פדה גולדשטיין ואורית אפרת
כתובת דוא"ל: 
 

כלים להצלחה בלחץ של החזרה לשגרה וקידום יעדי הרבעון האחרון של השנה.
"איזה לחץ, כמה עבודה";   "אין סיכוי שאעמוד בזמן ההגשה (Dead line)"  " איך אשלב בין פרוייקט זה לחיי האישיים?"  אם גם בראשך נשמעים משפטים כאלו ודומיהם, הנך בחברה טובה של חווי "לחץ הקשור בעבודה" (Work-Related Stress) המאפיין במיוחד אנשים השואפים להצליח. מאמר זה דן בקשר בין לחץ והצלחה ומעניק כלים פרקטיים לצלוח את האתגר בשלום.


מגמות שוק העבודה בעשורים האחרונים, הכוללות "גלובאליזציה", תחרות גוברת ודרישות לגמישות, אשר הובילו לשינויים במעמדם ובאורח חייהם של עובדים בכל התחומים, מהווים גורם קולקטיבי ללחץ. גורמים אלו, בשילוב גורמי הלחץ הייחודיים לכל מאתנו בהתאם לאישיותנו, תפקידנו והארגון אליו אנו משתייכים, מעוררים לחץ במסגרת העבודה. לחצים אלה עלולים להפוך את העבודה לתחושה של "עבדות", ומטרת כתבה זו, לעזור לך להבין כי החירות האמיתית – של רווחה נפשית ומימוש עצמי, מתחילה מבפנים.

ראשית הדרך בבחינה דקדוקית של שתי מילים עם שורש דומה – לחץ והצלחה. דמיון זה אינו מקרי. סטיבן קובי כותב בספרו – "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד", שבכדי להצליח יש להתמודד עם הלחצים הפנימיים. ככל שנקטין את הלחץ נגדיל את ההשפעה שלנו והשפע שביכולתנו ליצור.

מהו לחץ?
לזרוס (1984), הגדיר לחץ כחוויה סובייקטיבית של פער בין הדרישות ממני, לבין תחושת המסוגלות שלי להתמודד עמם. בעבודה, מדובר על הפער בין תפיסתנו את היכולות והכישורים שלנו לבין הדרישות שלנו מעצמנו ושל אחרים מאיתנו (ממונים, קולגות, עובדים). שימו לב, שהדגש הוא על הפרשנות שלנו. לפיכך, ישנה שונות גבוהה בין אנשים בתפיסתם ובתגובתם לאותו גורם לחץ, שכן, כולנו מפרשים את המציאות באופן שונה, בעלי רמת חסינות שונה ללחץ ומגיבים בהתאם.

הקשר בין לחץ לתפקוד- טוב לי או רע לי?
בניגוד לדעה הרווחת, לחץ אינו בהכרח גורם שלילי בעבודה, שכן לחץ במידה סבירה, חיוני לצורך תפקוד מיטבי. יש לזכור כי מידה זו הינה סובייקטיבית ומשתנה מאדם למשנהו, וכך גם מובילה כל אחד לבחירת מקומות עבודה עם רמת לחצים שונה ולרמת אתגרים שונה באותו מקום עבודה. למשל אנשים שזקוקים ללחץ ורמת אדרנלין טובה בשביל לשמור על עניין יבחרו מקומות עבודה כגון חדר מיון, חדרי עסקאות פיננסים, מיזמים שונים ((Start-up וכיוב. הבעיה מתחילה כשאנו גולשים לרמות לחץ גבוהות, אשר לאורך זמן מובילות אותנו ל stress.

stress מוצא אותותיו באחת התופעות הארגונית השכיחות בחברה המערבית, והיא שחיקה. ברמה האישית, לשחיקה ביטויים בשלושה מישורים:

  1. המישור הגופני: נזקים בריאותיים כגון: עייפות כרונית, חולשה כללית, כאבי ראש, נדודי שינה ונטייה כללית לחלות.
  2. המישור המוראלי: ירידה בביטחון העצמי, במוטיבציה ובמצב הרוח.
  3. המישור התפקודי: השלוב בין הפגיעה המוראלית והגופנית מביא לפגיעה קוגנטיבית - ביכולת קבלת ההחלטות, ארגון החשיבה הריכוז ובזיכרון, גורר ירידה משמעותית בתפוקותינו.

מה הקשר של כל זה לארגונים?
לחץ אינו דבר רע, מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית אף הוכיחו כי הוא חיוני לתפקוד ויצרנות, אולם חשוב לודא כי התרבות אינה של לחץ כרוני, וכי מתאפשרות הפוגות התאוששות.
בארגונים בהם רווחת תרבות "סיר הלחץ", ניכרת ירידה מוראלית וקוגנטיבית של הצוות, אשר מוצאת את ביטוייה בתפוקות ירודות בכמותן ו/או איכותן. כתוצאה מכך, הארגון עלול לחוות פגיעה רוחבית ברמת תפוקותיו, אשר חלק מסממניו המוקדמים הם רמות גבוהות של היעדרויות וחיסורים וצווארי בקבוק רבים. (למשל ידוע כי בתום תקופות הבחינות הסמיסטריאליות, יש עליה בתחלואת התלמידים / סטודנטים – בשל אפקט אחרי הלחץ הפוגע במערכת החיסונית).

מה הקשר של כל זה ולמשפחה?
חשוב לדעת, כי אסור לחיות בשלום עם מצב של שחיקה בעבודה, ולו בשל "סכנת התלקחות" של שחיקה מתחום אחד בחיים לתחומים אחרים- מהעבודה למערכות היחסים בבית ולהיפך. חשוב לפעול להקטנת השחיקה, בשני מישורים:
א. במישור הארגוני, תחילת התהליך באיתור ליקויי סביבת העבודה היוצרים לחץ מיותר, וצמצומם. בפ.ד.ה יעוץ ארגוני והדרכה אנו ממליצים על שאלון "חוסן ארגוני" הכולל 8 מימדים ממוקדים שאותרו במחקר מנהיגות עדכני (מתוך מחקר שנערך בספר – "לפני הכל - שוברים את הכללים" - מרקוס בקינגהם וקורט קופמן)
ב. במישור האישי, ניתן לנקוט בשילוב של 2 כלים – קוגניטיבי והתנהגותי.
ב.1 קוגניטיבית, יש לבחון את הפרשנויות שבבחירתך לעומסים, מתוך הבנה שהפרשנות הסובייקטיבית שלך ללחץ משפיעה על רמתו והשלכותיו, ואלו נתונים בשליטתך המלאה. אורית אפרת מבהירה הסוגיה – דמו מצב בו אתם רואים בעומס והלחץ אתגר. למשל מצב של קידום רצוי בעבודה או היערכות לאירוע  משפחתי רצוי ומשמח (כגון הפקת חתונה / יומולדת לילדכם האהוב). אין ספק כי הלחץ קיים וההיערכות מעמיסה על השוטף – אך הפרשנות החיובית ממלאת בתחושת סיפוק, אמונה כי נוכל לעמוד בלחץ וכי הוא נכון לנו. במקרים אלה הוכח כי אין פגיעה של הלחץ על הבריאות ואין סכנה לשחיקה. זאת לעומת מצב בו אנו מאשימים גורמים אחרים בלחצים בהם אנו נתונים (כגון בלת"מ לא צפוי בעבודה / הצורך להתמודד עצמאית עם אירוע משפחתי וכעס על היעדר שת"פ מצופה וכו'), ובכך נכנסים למעגל של כעס נוסף על הלחץ ומתרחקים עוד יותר מקידום מטרותינו. מחקרים הוכיחו כי כעס זו אנרגיה מכלה, שגורמת בנוסף ללחץ, לירידה במערכת החיסונית ובכך לסכנה גבוהה יותר לחלות. בנוסף הוכח כי אנשים שכועסים יותר (בין היתר בשל פרשנות שלילית ללחצים) פחות מצליחים במקום עבודתם – משום שהם מבזבזים את הכוחות על הכעס והאנרגיות השליליות, במקום להתמקד בפתרון אפקטיבי ויעיל של הבעיה ולהמשיך ממנה הלאה.
ד"ר אבי מרדלר (פסיכולוג קליני מצוות פ.ד.ה), עמו אנו עורכות סדרת הרצאות בנושא "החירות מתחילה מבפנים", מציין כי "אופטימי רואה בכל בעיה הזדמנות, ופסימי רואה בכל הזדמנות בעיה". המלצתנו, להשתחרר מכבלי החשיבה השלילית, המזמנת ריבית מיותרת של דאגות על צרות שטרם קרו, ולסגל חשיבה חיובית, אשר מזמנת לחיינו שמחת חיים והתגשמות של נבואות חיוביות. כמובן שלא די בחשיבה חיובית, אך זהו אחד הכלים המשמעותיים המצויים בשליטתך.
ב.2 התנהגותית – אפשרו התנתקויות התאוששות שהאפקט שלהן דומה לאפקט ה-Restart  במחשב – תרופת הפלא הטכנולוגית כשהכל תקוע- עובדת באופן מפתיע גם על המחשב האנושי שבראשנו. אורית אפרת שהיא מנהלת ומנחה בכירה בצוות פ.ד.ה, מתוקף הסמכתה גם כמורת יוגה ממליצה על כמה רגעים של התכנסות פנימה, דווקא ברגעים של לחץ בכדי לאפשר לעצמכם קבלת החלטות שקולות ומיטביות גם במצבי stress: " When there is no way out – there is always a way in". קחו פסק זמן לדקות ספורות של נשימה מודעת, מציעה אורית אפרת- שבו בישיבה נוחה, עיניים עצומות, כתפיים רכות - הקשיבו לנשימה ונסו להאריך בכל פעם את השאיפה והנשיפה תוך תשומת לב לשקט שנוצר ובכך להרגיע את מערכת העצבים בגוף. אפשרות נוספת, מציעה אורית אפרת, להניח שתי כפות ידים על השולחן ואת המצח עליהן ובכך לנוח למספר נשימות ולאפשר ל"מוח הקדמי" מעט שקט. מעגל הלחץ מראה שמי שלא משכיל ליצר שקט בתוך הסערה – עלול לקבל החלטות שגויות בשל הצרת הקשב שחלה במצבים אלה, ובכך להגביר את הלחץ ולהיסחף למערבולת לא רצויה שעל שמה טבוע הפתגם –"צרות באות בצרורות...". איילת פדה גולדשטיין ממליצה ליצר עוגנים של התנתקויות גם בשוטף – לצאת לחצי שעה הפסקת צהרים ללא הנייד /  להגדיר שמדי יום יש לכם שעתיים בילוי עם הילדים בערב כאשר הטלפון מנותק לחלוטין ורק אחכ לחזור להודעות / לאפשר התנתקות בסופש – כמו שנאמר-אין ברכה בעבודה בשבת/ לצאת לחופשה – עדיף לא מרוכזת, בכדי לאפשר הפוגה זו מספר פעמים בשנה / לצאת לחצי שעת כושר יומית (הליכה / שחיה / כל מה שאוהבים- ופעילות ספורטיבית כמובן חשובה לא רק באפקט ההתנתקות כמנגנון חשוב לטיפול בלחץ ומניעת שחיקה) ועוד ועוד כיאה בעיניכם.
כלי התמודדות נוספים – כגון תקשורת ישירה להתמודדות עם גורם הלחץ, טכניקות השפעה ומערכות תומכות, יפורסמו בכתבות הבאות, ועד אז – בהצלחה בישום – לקידום אורח חיים בריא ומאוזן, מצוות פ.ד.ה – שמאמין כי "עובד טוב – הוא עובד שטוב לו"!


המאמר מאת – איילת פדה גולדשטיין, אורית אפרת – צוות פ.ד.ה יעוץ ארגוני והדרכה

צוות פ.ד.ה יעוץ ארגוני והדרכה עוזר למנהלים לעשות יותר עם פחות,
בתהליכי יעוץ והדרכה ממוקדים ומכווני תוצאה. www.padeh.co.il

 
 
להוספת תגובה לחצ/י כאן      להדפסה לחצ/י כאן

תגובות:
 
פורום משאבי אנוש | המכללה למשאבי אנוש | דרושים – משאבי אנוש | משאבי אנוש | משאבי אנוש מועדון הטבות | פורום תגמולים והטבות
בניית אתרים תפנית: 054-4780798