חיפוש באינדקס חברות
 
חיפוש מאמרים
 
חיפוש בפורום משאבי אנוש
מאמרים וכתבות בניהול משאבי אנוש, הדרכה, תגמולים והטבות.
 
תגיות ( לחצ/י על התגית הרצויה לצפיה ברשימת מאמרים בנושא נדרש )
משאבי אנוש, הדרכה, תזונה, אינטרנט, גרפולוגיה, DIVERSITY, דיני עבודה, ניהול, ארגונומיה, Coaching, גיוס, בטיחות, מכירות, תקשורת, ניהול ישיבות, שימור עובדים, ניהול השינוי, תגמולים והטבות, גלובליזציה, חשיבה יצירתית, הטרדה מינית, הפעלות, טכנולוגיה, Balanced Scorecard, אחריות חברתית, רווחה, CRM, שירות, שיווק, איכות, Relocation, הערכת עובדים, מיתון והתייעלות, WLB, ניהול מו``מ, אסטרטגיה, NLP, אבטחה ובטחון, תקצירי תיזות, ניהול פרויקטים, ביטוח, QRM, ניהול סיכונים, מעילות, חגים, פרזנטציה, איכות הסביבה, קריירה, גישור וניהול קונפליקטים, ניהול זמן, פינה מהסרטים, מנהיגות, בריאות העובד, מיחשוב, דור ה Y, יח``צ, חיסכון בעלויות, אבחון, תדמיתנות, נגישות, מסים, שכר, התארגנות עובדים, צדק חברתי, חירום, הגיל השלישי, Talent Management, אתיקה, העסקת חרדים, קוד לבוש, פיתוח ארגוני, כלכלת המשפחה, פנסיה, פרישה, התעמרות, CQ- Cultural Intelligence‏, מיזוגים ורכישות, מנויים חדשים, Global,
מאמרים - משאבי אנוש
משאבי אנוש משאבי אנוש
מועדון הטבות ארגוני HR SHOPS
 
HR2Day רישום לניוזלטר
כניסת משתמשים רשומים
שם משתמש
סיסמה
 
 
 
 
 
15/10/2019
 
 
 
כיצד להתמודד עם עובדים שמבקשים הלוואות ממקום העבודה באופן מתמיד ?
חזור לרשימה
 
תאריך: 04/12/2014
כותב: סיגל פרידמן ושירה קולמן- גולובינסקי
כתובת דוא"ל: 
 

עקרונות להתמודדות נכונה מתוך סדנת פעמונים למנהלי משאבי אנוש

 
השאלות כיצד להתמודד עם עובדים המבקשים תדיר הלוואות ממקום העבודה, או כיצד להתמודד עם עובדים שמבקשים תוספת שכר באופן קבוע, הועלו במסגרת סדנה של עמותת פעמונים(1)  למנהלי משאבי אנוש. סדנה זו נועדה לתת למנהלי משאבי אנוש ידע וכלים לניהול נבון של כלכלת משק הבית, על מנת שיוכלו להטמיע כלים אלה בקרב העובדים ולהביא אותם לשינוי ושיפור בניהול כלכלת משק הבית שלהם.
 
עובדים עשויים לפנות למנהל או מנהלת משאבי אנוש במגוון של פניות על רקע כלכלי, החל מחוויית מחסור (אובייקטיבי או סובייקטיבי), משבר ומתח כלכלי על רקע אירועי חיים כמו גירושין, חולי ו/או אבדן במשפחה, פיטורי בן/בת זוג, מעבר דירה, רכישת דירה וכדומה.
 
לא פעם מנהלי משאבי אנוש מוצאים עצמם ללא תשובות מספקות לצורך של העובד. מתן הלוואה או העלאת שכר, לא תמיד אפשריים וכן אינם מהווים פיתרון מספק ובר קיימא. לעיתים קרובות קיימת תופעה של עובד החוזר ומבקש הלוואות למטרות שונות כאשר ברור שזהו דפוס התנהלות המייצג הנחות יסוד מוטעות לגבי ניהול כלכלת משק הבית. למשל "לחיות כאן ועכשיו", להימנע מתכנון וחיסכון לטווח קצר או ארוך, לפעול מתוך לחצים חברתיים או סביבתיים וכדומה.  
 
כיצד מתבצע תהליך הבראה הכלכלית?
הסדנה מבוססת על הכרות והתנסות מנהלי משאבי אנוש עם תהליך הבראה כלכלית של משפחות. הנחת היסוד הינה כי הבנה והפנמה של התהליך תאפשר למנהל משאבי אנוש ליישמו בטיפולו בפניות כלכליות של עובדים.  נציג להלן עקב בצד אגודל את  שלבי התהליך.
 
השלב הראשון בתהליך הוא שלב של קבלת החלטה והבעת נכונות להכנס לתהליך  
החלטה זו משקפת מודעות משפחתית לבעיה כלכלית, ותחושה שצריך למצוא כיוון חדש להתמודדות, שיביא להחזרת השליטה והוודאות למשפחה. דוגמאות מתוך דבריהן של משפחות שפנו לפעמונים: "אנחנו שנים מנסים לצאת מהמינוס הגבוה ולא מצליחים", "הפחד שלנו שאם עכשיו אנחנו לא מצליחים לצאת מהמינוס מה נעשה בעוד 5 חודשים עם ילד נוסף", "אני לא מבין מה אנחנו עושים לא טוב. שנינו עובדים קשה". לא פעם המודעות הכלכלית עולה כפועל יוצא של שדרים מהסביבה – הטלפון מהבנק, נושים המתדפקים על הדלת, הלוואה נוספת שלוקחים ואין מאיפה להחזיר. 
 
בשלב השני נערך זיהוי המצב הכלכלי הקיים של המשפחה.
תהליך זה נקרא שיקוף, והוא כולל את זיהוי ההוצאות, ההכנסות, הנכסים והחובות של המשפחה. התהליך מבוסס על שקלול נתונים העולים מתוך מסמכים כמו חשבונות ודיווחי בנק, עד קבלת תמונה ברורה על הפער בין ההכנסות להוצאות, מצב החובות וקיומם של נכסים בידי המשפחה.
 
הנחת היסוד העומדת בבסיס התהליך היא יצירת שקיפות ונראות של הכסף – "כל שקל ידוע". לרוב, הפעילות הכספית של משק הבית היא פעילות עמומה, נוכחת ומשפיעה מאוד אך בלתי נראית. הזמינות של אמצעי התשלום, ובעיקר כרטיסי האשראי, הופכת את הכסף למשאב חמקמק, מהותית ותפישתית. משפחות הפונות להבראה כלכלית אומרות לא פעם "הכסף נוזל בין האצבעות", "אני לא יודע לאן הולכת המשכורת". בנוסף, המשמעות של הפעילות הכספית היא משמעות מצטברת. הוצאה או לחילופין חיסכון יש לבחון לאורך זמן. חיסכון של 100 ₪ בדלק לחודש, יהפוך לחיסכון של 1200 ₪ בשנה. חשוב לציין בהקשר זה את התעתוע שיוצרת שיטת התשלומים. "קנה היום שלם מחר, בעוד חודש, במשך שנה..." התשלומים מקשים עוד יותר על היכולת לעקוב אחר ההוצאות, לתכנן ולנהל את כלכלת המשפחה, ובהרבה מקרים הם רק יוצרים אשליה של יכולת התמודדות טובה יותר עם ההוצאה.
 
בשלב השלישי, לאחר שתמונת המצב ברורה, נבנה תקציב מאוזן מבחינת הכנסות והוצאות. תקציב שאינו גירעוני מחד, ומאפשר לתת מענה לצרכים החיוניים למשפחה מאידך. התקציב משקף סדרי עדיפויות של המשפחה, לאחר שהמשפחה החליטה על וויתורים בנושאים מסוימים כדי לאזן את התקציב. וויתורים אלה עלולים להיות ויתורים כואבים, שכן הם מייצגים שינוי בדפוסי התנהגות ובהרגלים. הרגלים הקשורים לסגנון חיים, בילויים, מזון, ביגוד, נופש וכדומה. כוחו של ההרגל נובע מהפיכתו למובן מאליו. קשה לראות כיצד אפשר להיפרד מהרגל שהפך לחלק בלתי נפרד מאורח החיים. למשל – לנסוע באוטובוס במקום ברכב פרטי ? לוותר על אכילה בחוץ במסעדות ובתי קפה ? לוותר על מותג אהוב ? לוותר על ביקורים בקניון שעלותם גבוהה ? החדשות הטובות הן שלהרגלים יש חלופות (דוהיג, 2013). מציאת חלופה מתאימה תיתן מענה לצורך העומד בבסיס ההרגל בלא להינזק מהעלות הגבוהה של הרגלים יקרים. למשל בגדים או מזון לא חייבים לקנות בקניונים ובמרכזי הקניות היקרים. אפשר למצוא בקלות רבה  מרכזי קניות זולים. לא חייבים לאמץ בילויים יקרים, אפשר לאמץ בילויים מספקים שמאפשרים שמירה על מסגרת התקציב. יתרונו של תקציב הינה במרחב שהוא מאפשר לסדרי עדיפויות אישיים. בתוך המסגרת התקציבית אפשר להגדיר צרכים ורצונות, ולהגדיר על מה לא נוותר בשום אופן, לעומת דברים שעליהם ניתן לוותר בקלות יחסית, מה חיוני ומה מותרות.
 
בתהליך זה חשוב להכיר בהשפעה האדירה של תרבות הצריכה על קבלת ההחלטות היומיומית. תרבות הצריכה מבוססת על פרדוקס מובנה: תעשיית השיווק והפרסום מייצרת תחושת חסך מתמדת, עליה אנו מנסים לפצות בצריכה מיותרת. בתהליך זה אנו הופכים שבויים במלכודת של דימויים ופנטזיות על איך נכון וראוי לחיות, מה הם החיים המאושרים באמת, אליהם מן הסתם, לעולם לא נוכל להגיע. מאידך תעשיית הדימויים מייצרת חסך אמיתי שכן היא מעודדת צריכת יתר ללא חשבון. העדר החשבון הזה, פוגש אותנו בסופו של יום במינוס בבנק ..."הקניון מסמל את תרבות הצריכה המערבית, ששולט בה סממן השפע. הקניון הפך למותג, למקדש של חברה היפר צרכנית. הוא מקדש את כל שניתן לקנות בכסף, הוא מציע אין ספור אפשרויות צריכה..." (שאול, 2002). 
 
יצירת תקציב מאוזן כוללת גם כמובן הגדלת הכנסות. זו יכולה להתרחש במגוון דרכים, באמצעות תוספת שכר, נטילת תפקידים נוספים במסגרת העבודה הקיימת, עבודה נוספת בחלקיות משרה או באופן פרויקטאלי. יחד עם זאת יש לזכור כי לעיתים קרובות גם תוספת השכר נבלעת בתוך תקציב שאינו מאוזן ומנוהל כהלכה. קיימת נטיה של משפחות רבות לנצל את מקסימום הכסף הזמין להן. טעות זו עלולה ללוות אותן גם כאשר ההכנסות גדלות.
 
השלב הרביעי כולל בקרה על עמידה בתקציב והחזרת חובות ( במידה ויש).
בשלב זה נערך מאמץ שיטתי ומכוון לעמוד בגבולות שהתקציב מכתיב. משפחות שחוו את התהליך מספרות על התמודדות לא פשוטה אך גם תוצאות משמעותיות. "עשינו ויתורים מאוד כואבים".  "צמצמנו ביטוחים, טלפון, רכב מהעבודה, חינוך" "הורדנו חלק נכבד מההוצאות". "עשינו ויתורי נוחות".ניתן לראות בתהליך זה תהליך מאתגר ואפילו משחקי ויצירתי. איך לשחק יותר טוב עם הקלפים שבידי. לדוגמא, ללמוד לעשות השוואת מחירים, להתמקח, לזהות אלטרנטיבות ולהימנע מקניה ספונטנית ללא מחשבה. חלק מה"משחק" הוא לגלות את ה"שדונים המדיחים" שאורבים לנו ובלחיצת כפתור מפעילים אותנו וגורמים לנו לצרוך מעבר למה שקבענו בתקציב. אחד השדונים הערמומיים ביותר הוא השדון של הערך העצמי – חווית הזהות בין ההערכה העצמית ובין צריכה - "אני הוא מה שיש לי".  בהקשר זה חשוב להגביר מודעות לתהליך קבלת ההחלטה על קניות/רכישות של מוצרים או שירותים, ולבחון אותו מחדש – האם אני פועל באופן רציונאלי ? מה מילת הקסם שמפעילה אותי ? – "רק בשביל הילדים" "אי אפשר לארח בלי עשרים מנות על השולחן" וכו'.האם אני קונה כדרך להתמודד עם רגשות כמו צורך בפיצוי, רגשות אשם, חרדה, מתח ? חשוב להתמודד עם תהליכים של השוואה חברתית המשפיעים מאוד על שימוש בכסף. הצורך להשתייך ולהיות "כמו כולם" מייצר סטנדרטים מדומיינים הפועלים כמכבש של לחצים. לעיתים ניסע לנסיעה משפחתית יקרה לחוץ לארץ רק בגלל שהשכנים נסעו, ואנחנו אפילו לא יודעים שזה על חשבון המינוס. במידה ויש חובות זהו בדיוק הזמן לטפל בהחזרתם. אחרי שהמשפחה מבינה שיש אפשרות לבחור בדרך חיים אחרת, היא צריכה לסכום את גובה החובות שלה ולראות כיצד היא מכניסה את פריסת החזרתם לתקציב העומד לרשותה. פעמונים מקפידה לדבר אל המשפחה בגובה העיניים ולתת לה אפשרות לקחת אחראיות ע"י התנהלות כלכלית נכונה על שגיאות/ טעיות שנעשו בעבר. (חיים ללא חובות, 2014). 
 
עמידה בתקציב כפרויקט משפחתי
עמידה בתקציב היא משימה מערכתית של כלל בני המשפחה, וכוללת שיתוף פעולה בין בני הזוג, ורתימה של הילדים לפרויקט. שיתוף הפעולה בין בני הזוג צריך להתבסס על אסטרטגיה משותפת לגבי ניהול הכסף בבית. למעשה, המערכת הזוגית היא תיבת תהודה של המצב הכלכלי המשפחתי: מגבירה קשיים מחד ומעצימה הצלחות מאידך. קשיים כלכליים מהווים מצב לחץ מתמשך עבור בני הזוג, וכיוון שכך יוצרים שחיקה של המערכת הזוגית, שממילא חשופה ללחצים רבים. רגישות הנושא נובעת מכך שכל אחד מבני הזוג מחזיק באמונות ותפיסות שהוא מביא ממשפחת המוצא שלו. בנוסף, התחושה כי הכסף שאני מביא מעידה על ערכי בתוך המשפחה, וכן הצורך של כל אחד מבני הזוג לממש את החלומות והרצונות שלו.החוסן המשפחתי להתמודד עם הנושא קשור  ביצירת הדברות זוגית פתוחה סביב הנושא הכלכלי. בתהליך ההדברות בין בני הזוג יש להגדיר חזון ומטרות משותפות, לדבר על מערכת הערכים המובילה להחלטות כלכליות ולהכיר בצרכים הייחודים של כל אחד מבני הזוג. על בסיס הדברות זו יש לבנות את התקציב ולהוביל יחד את העמידה בו. ההובלה המשותפת מחייבת תיאום, שיתוף והימנעות מהאשמות הדדיות, כאשר בתוך המרחב של התקציב כל אחד דואג למימוש הצרכים האמיתיים שלו.  
 
הפרויקט המשפחתי המתמשך של עמידה בתקציב כרוך גם ברתימת הילדים לנושא. למעשה חינוך הילדים לשימוש נבון בכסף היא מחויבות הורית ראשונה במעלה. ניהול כסף היא מיומנות קריטית לחיים. מחקרים (Shim S. et al 2010, Peng T.M, et al 2007  ) מראים באופן שיטתי כי מיומנות זו נרכשת קודם כל בבית ועל בסיס ההפנמה של התנהגות ההורים. למעשה ההורים הם סוכני החברות המרכזיים בתהליך הלימוד של ילדיהם את הסביבה הכלכלית וניהול הכספים. 
 
אחד הקשיים של הורים הוא לומר "לא" לדברים שילדיהם רוצים. הורים עלולים לחוות תחושת אשם מול סירוב להיענות לרצונות של ילדיהם. אך כאשר הורה מציב גבול ומקנה מיומנויות של דחיית סיפוקים, יכולת לוותר, לתעדף, להפעיל שיקול דעת, לחסוך, הוא מסייע רבות לילדיו להתנהל באופן אפקטיבי בעולם. 
 
השלב החמישי כולל חשיבה קדימה ותכנון עתידי.
תהליך הליווי הכלכלי מסתכם במבט קדימה – זיהוי המטרות הפיננסיות שלי, והערכות למימושן. למטרה פיננסית ערך מוטיבציוני, המאפשר מיקוד וגיוס משאבים אישיים ומשפחתיים. מתוך דברי משפחות מלוות "תוך שנה אגיע ליעדים שהצבתי לעצמי", "לראות קדימה מעבר לדשדוש היומיומי, זה לא בשמיים". התכנון העתידי כולל מטרות לטווח קצר, בינוני וארוך, ומאפשר חיסכון לקראת מטרות אלה. מטרות אלה משתנות ממשפחה למשפחה - אצל אחת חיסכון לרכב חדש הינה חיסכון לטווח בנוני ולאחרת טווח קצר. הדבר תלוי בגובה ההפרשה וביכולת הכלכלית המשפחתית ע"פ סדרי העדיפויות של אותה משפחה. בתכנון העתידי אנו נותנים דגש גם לחיסכון פנסיוני, כלומר חיסכון לטווח ארוך.  משפחות רבות נוטות להזניח חסכון זה בגלל מורכבות הנושא ונטייה לחיות את ה"כאן ועכשיו". חשוב כמובן לקחת אחריות גם על תחום הפנסיה, לבדוק ולוודא שסכום ההפרשה מתאים, עלות הביטוחים ודמי הניהול כדאיים, המסלול בו אנחנו נמצאים מתאים לשלב בחיינו, והחיסכון הנצבר תואם את צרכינו העתידיים לאחר שנפרוש מהעבודה.
באמצעות חשיבה על העתיד המשפחה בונה חוסן כלכלי, רווחה לטווח ארוך ומשפיעה גם על רווחת דור ההמשך.
 
בחזרה לסדנת מנהלי משאבי אנוש
הסדנה והכלים שהוצגו בה חידדו למנהלי משאבי אנוש את היכולת להציע לעובד ערך מוסף מבלי להיענות בהכרח לבקשתו להעלאת שכר או לקבל הלוואה .
 
מנהלי משאבי אנוש יכולים להיעזר בתהליך ההבראה הכלכלית שתואר למעלה כמכוון להתערבות מול העובדים. החל בהזמנת העובד לשיחה משמעותית, שבה תיערך חשיבה משותפת על ניהול הכסף המשפחתי, זיהוי דפוסים משפחתיים בניהול הכסף ומשמעותם, בניית תקציב, רתימת בן או בת הזוג והילדים ותכנון לטווח ארוך.
 
על ידי כך, מנהלי משאבי אנוש מעניקים לעובדים כלי משמעותי, המאפשר בניית תשתית כלכלית יציבה עבור העובד ומשפחתו.
 

הערות שולים

(1) מהי עמותת פעמונים ?
עמותת פעמונים הינה עמותה ללא כוונת רווח שיעודה הבראה כלכלית של משפחות בישראל. המשפחות מלוות על ידי מתנדבי פעמונים המעניקים למשפחות ידע וכלים בתהליך שנועד לאפשר למשפחה יציבות כלכלית לאורך זמן מתוך חשיבה על העתיד המשפחתי.
לרוב משפחות פונות  לפעמונים לאחר שנקלעו למשבר כלכלי, צברו חובות, או נמצאות במעגל סגור של הישרדות, תוך ניסיון ל"רדוף אחרי" המינוס הנצבר בבנק, לאזנו באמצעות נטילת הלוואות, דבר המחמיר כמובן את מצבה הכלכלי של המשפחה. על מנת להעצים את הערך החברתי של העמותה, פועלת פעמונים גם במישור של מניעת משברים כלכליים באמצעות הדרכות לקהל הרחב, לעובדים בארגונים ולאנשי מקצוע בינהם מנהלי משאבי אנוש. זאת על מנת שמנהלי משאבי אנוש ידעו לתמוך באותם עובדים ולזהות אותם טרם הגעת המשבר . הדרכה זו רלבנטית במיוחד לאנשי מעמד הבינים שלעיתים קרובות סובלים מחוסר יציבות כלכלית או מיציבות כלכלית מדומה. 
 
על הכותבות 
סיגל פרידמן -מנהלת הדרכה בעמותת פעמונים, יועצת ארגונית ומנחת קבוצות, בעלת תואר שני (M.A ) בפסיכולוגיה חברתית מהאוניברסיטה העיברית בירושלים, ובוגרת התכנית להנחיית קבוצות בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב.
שירה קולמן- גולובינסקי – מנהלת יחידת פעמונים בעסקים ודירקטורית בחברות ציבוריות וממשלתיות בעל B.A  בכלכלה וM.A במנהל עסקים עם התמחות בשיווק באמתחתה ניסיון רב בהעברת הרצאות וסדנאות  לקהל הרחב  
 
ביבליוגרפיה
דוהיג, צ'. 2013, כוחו של הרגל: למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, ואיך לשנות את זה (כשצריך), כנרת זמורה: תל אביב.
טברסקי, י. 2014, חיים ללא חובות: מדריך להסדרת חובות, עמותת פעמונים: פתח תקווה.
שאול, ירדנה, 2002, עיר תחת קניון: מרכז הקניות האזורי כסמל וזרז לחברת הצריכה, בתוך פנים – כתב עת לתרבות, חברה וחינוך (21) , עמ. 99-107.
Shim S. ,Barber BL, Card NA, Xiao JJ, & Serido J., 2010,  Financial socialization of first year college students: the roles of parents, work and education , Journal of Youth Adolescence , Dec 39(12), 1457-1470. 
Peng T.M, Bartholomae S., Fox  J.J & Cravener G., 2007, The impact of personal finance education delivered in high school and college courses, Journal of Family and Economic Issues, 28(2), 265-284. 
 
 
 
 
להוספת תגובה לחצ/י כאן      להדפסה לחצ/י כאן

תגובות:
 
פורום משאבי אנוש | המכללה למשאבי אנוש | דרושים – משאבי אנוש | משאבי אנוש | משאבי אנוש מועדון הטבות | פורום תגמולים והטבות
בניית אתרים תפנית: 054-4780798