חיפוש באינדקס חברות
 
חיפוש מאמרים
 
חיפוש בפורום משאבי אנוש
מאמרים וכתבות בניהול משאבי אנוש, הדרכה, תגמולים והטבות.
 
תגיות ( לחצ/י על התגית הרצויה לצפיה ברשימת מאמרים בנושא נדרש )
משאבי אנוש, הדרכה, תזונה, אינטרנט, גרפולוגיה, DIVERSITY, דיני עבודה, ניהול, ארגונומיה, Coaching, גיוס, בטיחות, מכירות, תקשורת, ניהול ישיבות, שימור עובדים, ניהול השינוי, תגמולים והטבות, גלובליזציה, חשיבה יצירתית, הטרדה מינית, הפעלות, טכנולוגיה, Balanced Scorecard, אחריות חברתית, רווחה, CRM, שירות, שיווק, איכות, Relocation, הערכת עובדים, מיתון והתייעלות, WLB, ניהול מו``מ, אסטרטגיה, NLP, אבטחה ובטחון, תקצירי תיזות, ניהול פרויקטים, ביטוח, QRM, ניהול סיכונים, מעילות, חגים, פרזנטציה, איכות הסביבה, קריירה, גישור וניהול קונפליקטים, ניהול זמן, פינה מהסרטים, מנהיגות, בריאות העובד, מיחשוב, דור ה Y, יח``צ, חיסכון בעלויות, אבחון, תדמיתנות, נגישות, מסים, שכר, התארגנות עובדים, צדק חברתי, חירום, הגיל השלישי, Talent Management, אתיקה, העסקת חרדים, קוד לבוש, פיתוח ארגוני, כלכלת המשפחה, פנסיה, פרישה, התעמרות, CQ- Cultural Intelligence‏, מיזוגים ורכישות, מנויים חדשים, Global,
מאמרים - משאבי אנוש
משאבי אנוש משאבי אנוש
מועדון הטבות ארגוני HR SHOPS
 
HR2Day רישום לניוזלטר
כניסת משתמשים רשומים
שם משתמש
סיסמה
 
 
 
 
 
16/07/2018
 
 
 
צבירת זכויות בתקופה בה העובד נעדר מעבודתו עקב תאונת עבודה
חזור לרשימה
 
תאריך: 31/01/2016
כותב: עו``ד הילה פורת
כתובת דוא"ל: 
 

במקרים בהם עובד נעדר מעבודתו עקב תאונת עבודה, במהלכה מקבל העובד דמי פגיעה המוסד לביטוח לאומי, עולה שאלה הנוגעת לאופן שבו נצברות לעובד זכויות סוציאליות בתקופה זו (כגון מחלה, חופשה, הבראה, הזכות להפרשות לקרן פנסיה/ביטוח מנהלים וכו').

 
היעדרות עקב תאונת עבודה איננה מנתקת את יחסי העבודה. יחד עם זאת, צבירת הזכויות בתקופה זו היא חלקית בלבד כמפורט להלן:
 
לענין מחלה - 
תקנה 4 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976, דנה בהפסקות בעבודה שיובאו בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה. עפ"י התקנה, הפסקות הצוברות ימי מחלה הן הפסקות ביום המנוחה השבועית / חג שאין עובדים בהם, אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, ימי אבל במשפחה וחופשת לידה. כמו כן, הפסקות בעבודה בגינן העובד זכאי לתשלום שדינו כדין שכר עבודה (כגון – דמי חופשה, דמי מחלה, תגמולי מילואים), צוברות אף הן ימי מחלה. 
 
לפיכך, תקופה של היעדרות עקב תאונת עבודה, בה העובד מקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, איננה צוברת ימי מחלה.
 
לענין חופשה שנתית - 
אורך החופשה השנתית המגיעה לעובד הוא פונקציה של מספר ימי העבודה בפועל במשך שנת העבודה. לפיכך, לא ייספרו ימי ההיעדרות של עובד מעבודתו עקב תאונת העבודה לצורך חישוב אורך החופשה השנתית המגיעה לעובד בגין שנת העבודה בה נעדר עקב תאונת העבודה.
 
יחד עם זאת, יש לציין כי אם העובד עבד באותה שנת עבודה בה נעדר עקב תאונת העבודה 200 ימים לפחות, הוא זכאי למכסה המלאה של ימי החופשה המגיעה לו עפ"י הוותק שלו במקום העבודה. 
 
לענין זה יש לציין, כי אם התקופה בגינה יש לחשב לעובד את אורך החופשה המגיעה לו אינה שנת עבודה מלאה, העובד יהיה זכאי למכסה המלאה של ימי החופשה אם עבד באותה תקופה 240 ימים לפחות. 
 
לענין דמי הבראה - 
עפ"י צו ההרחבה בענין השתתפות המעסיק בהוצאות הבראה, עובד זכאי לקבל קצובת הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו. 
 
כמו כן, נקבע בצו כי בקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת בה לא מתקיימים יחסי עבודה. נראה כי במונח "חופשה ללא תשלום" כוונת צו ההרחבה היא לתקופה בה לא משולם שכר עבודה ע"י המעסיק. לפיכך, נראה כי התקופה בה נעדר עובד מהעבודה בעקבות תאונת עבודה, בה שולמו לו דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, לא תבוא בחשבון לקביעת זכאותו לדמי הבראה. 
 
לענין פיצויי פיטורים - 
תקנה 10(4) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, קובעת כי הפסקה מחמת תאונה שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד (עפ"י חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג), שלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה (עם זכות צבירה), תבוא במנין לענין קביעת סכום הפיצויים. כמו כן, נראה כי באין הסדר שלילי, ניתן להסיק כי בגין חלק משנת העבודה ניתן לצבור חלק יחסי מ-30 הימים.
 
לענין הפרשות כספים לקרן פנסיה / קרן השתלמות / ביטוח מנהלים / קופת גמל – 
בחוק אין כל התייחסות להפרשת כספים לקרנות בתקופת היעדרות עקב פגיעה בעבודה. לפיכך, תתכן פרשנות לפיה כיוון שהמעסיק לא חב בשכר עבודה בגין תקופה זו, לא מוטלת עליו חובה להפריש כספים לקרנות בתקופה בה העובד נעדר עקב תאונת עבודה. הדבר נכון כל עוד לא נקבע אחרת בין העובד לבין המעסיק בחוזה עבודה אישי, או באם ישנו הסכם קיבוצי / צו הרחבה החל על הצדדים וקובע אחרת, או קיים נוהג אחר במקום העבודה. 
 
בצו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה אין התייחסות להפקדות בתקופות הנ"ל.
 
יחד עם זאת יצויין, כי עפ"י פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתע"א 3488/07 חנוך חשאי נ' דן רכב ותחבורה ד.ר.ת. בע"מ (ניתן ביום 10.4.2011, ע"י כב' השופט ד"ר י. לובוצקי ונ.ע. מר י. כהן), במקרה בו לא קיימת הסכמה ברורה מראש אימתי מחוייב מעסיק להמשיך ולהפריש לקרן פנסיה, הדבר ייעשה כל אימת שממשיכים להתקיים יחסי עבודה ובלבד שהפסקת העבודה בפועל היתה בעל כורחו של העובד ומטעמים הקשורים בעבודתו - וכך הוא המקרה של תאונת עבודה.
 

* המאמר לקוח מתוך המהדורה החדשה (נובמבר 2015) של ספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו"ד). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו"ד הילה פורת, בעלת משרד המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מחברת הספרים: המדריך המלא והמעשי להליך פיטורים כדין (הגבלות, הנחיות מפורטות וטפסים) - חדש !!!,  ו-"הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה" ומנהלת פורטל "עולם העבודה

 
 
 
להוספת תגובה לחצ/י כאן      להדפסה לחצ/י כאן

תגובות:
 
פורום משאבי אנוש | המכללה למשאבי אנוש | דרושים – משאבי אנוש | משאבי אנוש | משאבי אנוש מועדון הטבות | פורום תגמולים והטבות
בניית אתרים תפנית: 054-4780798