חיפוש באינדקס חברות
 
חיפוש מאמרים
 
חיפוש בפורום משאבי אנוש
מאמרים וכתבות בניהול משאבי אנוש, הדרכה, תגמולים והטבות.
 
תגיות ( לחצ/י על התגית הרצויה לצפיה ברשימת מאמרים בנושא נדרש )
משאבי אנוש, הדרכה, תזונה, אינטרנט, גרפולוגיה, DIVERSITY, דיני עבודה, ניהול, ארגונומיה, Coaching, גיוס, בטיחות, מכירות, תקשורת, ניהול ישיבות, שימור עובדים, ניהול השינוי, תגמולים והטבות, גלובליזציה, חשיבה יצירתית, הטרדה מינית, הפעלות, טכנולוגיה, Balanced Scorecard, אחריות חברתית, רווחה, CRM, שירות, שיווק, איכות, Relocation, הערכת עובדים, מיתון והתייעלות, WLB, ניהול מו``מ, אסטרטגיה, NLP, אבטחה ובטחון, תקצירי תיזות, ניהול פרויקטים, ביטוח, QRM, ניהול סיכונים, מעילות, חגים, פרזנטציה, איכות הסביבה, קריירה, גישור וניהול קונפליקטים, ניהול זמן, פינה מהסרטים, מנהיגות, בריאות העובד, מיחשוב, דור ה Y, יח``צ, חיסכון בעלויות, אבחון, תדמיתנות, נגישות, מסים, שכר, התארגנות עובדים, צדק חברתי, חירום, הגיל השלישי, Talent Management, אתיקה, העסקת חרדים, קוד לבוש, פיתוח ארגוני, כלכלת המשפחה, פנסיה, פרישה, התעמרות, CQ- Cultural Intelligence‏, מיזוגים ורכישות, מנויים חדשים, Global,
מאמרים - משאבי אנוש
משאבי אנוש משאבי אנוש
מועדון הטבות ארגוני HR SHOPS
 
HR2Day רישום לניוזלטר
כניסת משתמשים רשומים
שם משתמש
סיסמה
 
 
 
 
 
19/11/2018
 
 
 
זכויות עובדים בחג הפסח – המדריך המלא
חזור לרשימה
 
תאריך: 13/04/2008
כותב: עו``ד, הילה פורת
כתובת דוא"ל:  info@hilaporat.co.il
 

לקראת חג פסח הקרב, מפרטת עו"ד הילה פורת, מומחית בדיני עבודה ומנהלת אתר עולם העבודה, את זכויות העובדים בחגים.

 

תשלום עבור ימי חג - עובד במשכורת ועובד בשכר

עובד ששכרו משתלם על בסיס חודש -
זכאי לשכר עבודה גם עבור ימי החג החלים באותו חודש, מאחר ששכרו משתלם על בסיס קבוע, ללא תלות במספר ימי העבודה בחודש.

עובד ששכרו משתלם על בסיס שעה / יום / שבוע / כמות תוצרת (להלן - עובד בשכר) -
- צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי (שבין היתר, קיצר את שבוע העבודה ל- 43 שעות), שהוחל על כל ענפי המשק החל מיום 1.7.2000, קובע כי: עובד לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות).
עובד בשכר לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.
אם החג נפל ביום הפנוי של העובד - כיוון שאין לכך התייחסות ברורה בצו ההרחבה, נראה כי מעסיק יכול שלא לשלם לעובד עבור חג שנפל ביום הפנוי שלו. המילה האחרונה בענין  זה תהיה לבית הדין לעבודה.

- במקרה בו מקור אחר החל במקום העבודה (הסכם עבודה אישי, נוהג במקום העבודה, הסכם / הסדר קיבוצי, צו הרחבה) קובע זכות של עובד בשכר העודפת על הנ"ל (למשל - אין התניה בוותק של 3 חודשים ומעלה), תחול ההוראה המטיבה עם העובד.
מספר שעות העבודה בערב החג
א. במקום עבודה בו עובדים 8 שעות ביום, שישה ימים בשבוע: סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קובע כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו, בין עפ"י חוק ובין עפ"י הסכם או נוהג, לא יעלה יום עבודה על 7 שעות עבודה.

ב. במקומות עבודה בהם עובדים 9 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע: במצב זה יום העבודה בערב החג יהיה בן 8 שעות. אולם במקום עבודה אשר חל עליו ההסכם הקיבוצי בדבר המעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים או צו הרחבה על פיו - חל סעיף 9 להסכם לפיו: "בערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו יהיה יום העבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. ההנהלה ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות".

ג. במקום עבודה בו חל הסכם קיבוצי ענפי / צו הרחבה ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / הסכם אישי / נוהג הקובע לענין זה הוראה מטיבה עם העובד, אזי יש לנהוג על פיו.

במקרה בו עובד יצא לחופשה בערב חג - המעביד יכול לנכות לו יום חופשה מלא, אלא אם חל במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ מיוחד, צו הרחבה ענפי, הסכם עבודה או נוהג הקובע אחרת.

מספר שעות העבודה בחול המועד פסח
בחוק אין כל התייחסות לשעות העבודה ב"חול המועד" או לתשלום בגינן. כלומר, עפ"י דיני העבודה ימי העבודה בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים.

במקרה בו עובד יצא לחופשה שנתית בחול המועד - המעסיק יכול לנכות לעובד ימי חופשה מלאים (חוק חופשה שנתית מתייחס לימי חופשה מלאים ואינו עוסק בחלקי ימי חופשה), אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי ענפי / מיוחד, בצו הרחבה ענפי, בהסכם עבודה אישי או בנוהג החל במקום העבודה.

לענין זה יצוין, כי מצב בעייתי מתעורר כאשר מעסיק רוצה להשתמש בסמכותו להוציא את עובדיו לחופשה בחול המועד, למרות שאין לעובד מיכסת ימי חופשה צבורים. במצב כזה, אין המעסיק רשאי לרשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית, והעובד זכאי לשכר עבודה רגיל בימי החופשה שנכפו עליו.

מעסיק אשר למרות זאת ירשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית, בגין חופשה שכפה על העובד, לוקח על עצמו את הסיכון כי העובד יתבע שכר עבודה על ימי החופשה הכפויים, לרבות פיצויי הלנת שכר.

חג בזמן חופשה שנתית
סעיף 5(2) לחוק חופשה שנתית, קובע כי ימי חג שאין עובדים בהם, אם עפ"י חוק ואם עפ"י הסכם או נוהג, להוציא ימי מנוחה שבועית, לא יובאו במנין ימי חופשה.
כלומר, במקרה בו עובד יוצא לחופשה שנתית ובמהלך תקופת חופשתו חל יום חג - אין להוריד ממכסת ימי החופשה השנתית להם זכאי העובד את יום החג שחל במהלך החופשה.

כאשר חג שאין עובדים בו, חל בימי החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה.

מחלה במהלך חג
בחוקי העבודה אין כל התייחסות לאופן תשלום ימי מחלה שחלים בימי חג. מחד, ניתן לטעון כי עובד שחלה במהלך החג זכאי ליהנות משכר עבודה מלא, שכן אלמלא חלה הוא היה זכאי לתשלום מלא בגין ימי החג. מאידך, ניתן לטעון כי יש להתייחס לימי המחלה הנ"ל כאל ימי מחלה לכל דבר, ולשלם לעובד בהתאם לחוק דמי מחלה. שאלה זו טרם נידונה בפסיקת בתי הדין לעבודה ולפיכך, נותרות שתי הפרשנויות הנ"ל אפשריות. כל זאת כמובן, כל עוד לא נקבע אחרת בסוגיה זו בהסכם/הסדר קיבוצי, צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג במקום עבודה.

גמול בעד עבודה בחג
בסעיף 10א(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התשי"ח-1948, נקבע כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, החלות על המנוחה השבועית יחולו:
(1)   לגבי יהודי - על מועדי ישראל;
(2)   לגבי מי שאינו יהודי - על מועדי ישראל או על חגי עדתו, הכל לפי המקובל עליו.
מועדי ישראל נקבעו בסעיף הנ"ל כלהלן: "… שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, יום ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל. לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם, חגים אלה יקבעו לגבי כל עדה על פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומות".

לגבי תשלום בגין מנוחה שבועית, שכאמור חל גם לגבי ימי חג, נקבע בסעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה:
"(א)  הועבד עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן:
(1)    ישלם לו מעביד בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ- ½1 משכרו 
         הרגיל.
היה שכרו של העובד, כולו או חלקו, לפי כמות התוצרת, ישלם לו 
         המעביד בעד כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה 
         לא פחות מ- ½1 מהשכר המשתלם בעד כל יחידה שנעשתה בשעות 
         העבודה הרגילות;
(2)     יתן לו המעביד, במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה 
          במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.
(ב)     היה שכרו של העובד על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, יהא 
          המעביד זכאי ליתן לעובד, במקום הגמול לפי פיסקה (1) של סעיף קטן      
          (א), מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעות המנוחה  
          השבועית שבה עבד".

במקרה וחל על העובד במקום עבודה ספציפי הסכם קיבוצי ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / צו הרחבה ענפי / חוזה עבודה אישי / נוהג - הקובעים תמורה בעד עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מזה שנקבע בחוק הנ"ל, תחול כמובן ההוראה המיטיבה עם העובד.

 

 


 

* עו"ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא", ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים www.hilaporat.co.il

 

 
 
להוספת תגובה לחצ/י כאן      להדפסה לחצ/י כאן

תגובות:
 
פורום משאבי אנוש | המכללה למשאבי אנוש | דרושים – משאבי אנוש | משאבי אנוש | משאבי אנוש מועדון הטבות | פורום תגמולים והטבות
בניית אתרים תפנית: 054-4780798