חיפוש באינדקס חברות
 
חיפוש מאמרים
 
חיפוש בפורום משאבי אנוש
מאמרים וכתבות בניהול משאבי אנוש, הדרכה, תגמולים והטבות.
 
תגיות ( לחצ/י על התגית הרצויה לצפיה ברשימת מאמרים בנושא נדרש )
משאבי אנוש, הדרכה, תזונה, אינטרנט, גרפולוגיה, DIVERSITY, דיני עבודה, ניהול, ארגונומיה, Coaching, גיוס, בטיחות, מכירות, תקשורת, ניהול ישיבות, שימור עובדים, ניהול השינוי, תגמולים והטבות, גלובליזציה, חשיבה יצירתית, הטרדה מינית, הפעלות, טכנולוגיה, Balanced Scorecard, אחריות חברתית, רווחה, CRM, שירות, שיווק, איכות, Relocation, הערכת עובדים, מיתון והתייעלות, WLB, ניהול מו``מ, אסטרטגיה, NLP, אבטחה ובטחון, תקצירי תיזות, ניהול פרויקטים, ביטוח, QRM, ניהול סיכונים, מעילות, חגים, פרזנטציה, איכות הסביבה, קריירה, גישור וניהול קונפליקטים, ניהול זמן, פינה מהסרטים, מנהיגות, בריאות העובד, מיחשוב, דור ה Y, יח``צ, חיסכון בעלויות, אבחון, תדמיתנות, נגישות, מסים, שכר, התארגנות עובדים, צדק חברתי, חירום, הגיל השלישי, Talent Management, אתיקה, העסקת חרדים, קוד לבוש, פיתוח ארגוני, כלכלת המשפחה, פנסיה, פרישה, התעמרות, CQ- Cultural Intelligence‏, מיזוגים ורכישות, מנויים חדשים, Global,
מאמרים - משאבי אנוש
משאבי אנוש משאבי אנוש
מועדון הטבות ארגוני HR SHOPS
 
HR2Day רישום לניוזלטר
כניסת משתמשים רשומים
שם משתמש
סיסמה
 
 
 
 
 
17/11/2018
 
 
 
האם גם עובד מתפטר זכאי לתשלום פיצויים ?
חזור לרשימה
 
תאריך: 26/06/2008
כותב: שוקי שטאובר
כתובת דוא"ל: 
 

ועדת העבודה של הכנסת צפויה לאשר בקריאה ראשונה שתי הצעות חוק שמטרתן לחייב מעסיקים לשלם פיצויי פיטורים גם לעובדים מתפטרים. זאת, בכפוף לתנאים מסוימים כמו תקופת עבודה מינימלית של שנתיים. סכום הפיצוי יהיה זהה לסכום אותו מקבלים עובדים המפוטרים על ידי המעסיק.

יוזמה זו זוכה להתנגדות רחבה הן מצד המעסיקים (ובכללם הממשלה, המעסיק הגדול במשק) ואפילו מצד ההסתדרות שחוששת להפר את האיזון הקדוש שיצרה בעיקר עם המעסיקים הפרטיים האמורים להנחיל בארגוניהם את הסכם פנסיית החובה שנחתם עמה.

אני נוטה להצטרף למתנגדים אך ממניעים שונים מאלו שמנחים את המעסיקים (שיקול כלכלי לגיטימי) או ההסתדרות (שיקול פוליטי ארגוני, לגיטימי אף הוא).
לדעתי, חוק כזה פוגע בגמישות הנדרשת במערכת יחסי העבודה והיא גם סותרת את הסיבה המרכזית שבגללה נחקק חוק פיצויי פיטורין לפני יותר מחמישים שנה.

סיוע למפוטר - בהחלט, מתנה למתפטר – למה?
הנחת היסוד של מחוקקי העבר הייתה שלעובד מפוטר אין חלופה תעסוקתית, ועד שתימצא כזו יהיה חסר הכנסה. על כן סבר המחוקק כי במדינת רווחה מתוקנת חובה על המעסיק לסייע לעובד המפוטר בתקופה הראשונה לאחר פיטוריו, על ידי תשלום חד פעמי השקול בדרך כלל למספר מספר חודשי עבודה.
על פי החוק הקיים יכול להיווצר מצב, ולא נראה שהוא יהיה חריג, בו עובד טוב וחיוני, שהמעסיק דווקא חפץ ביקרו עוזב, ולעיתים אף יוצר נזק בעזיבתו זו. והמעסיק, לא רק שיביט בעיניים כלות בעובד העוזב, אלא שעוד יצטרך לשלם לו פיצוי על עזיבה זו. הרי במקרים רבים העובד עוזב מן הסתם משום שיש לו חלופה טובה יותר. על מה, אם כן, צריך לפצותו?

אבל יש גם נוהג
עם זאת, יש לא מעט מקרים בהם מעסיקים מעניקים לעובדים פיצויי פיטורין גם אם הם מתפטרים. אלו מקרים בהם עובד ותיק וטוב שמבקש לעזוב את מעסיקו, אך היחסים שהתפתחו במהלך השנים גורמים למעסיק לרצות להעניק לו את הכסף שנצבר לצורך תשלום פיצויים (במקרים רבים מעסיקים חוסכים במהלך השנים את כספי הפיצויים בקרנות ייעודיות כדי שביום פקודה הנטל הכלכלי שיושת עליהם לא יהיה גדול מדי) כאות הוקרה. ממילא המעסיק במקרים רבים חש שכסף זה אינו שלו אלא נצבר לטובת העובד. יש להדגיש, זו לא חובתו של המעסיק.
כך נוצר מצב בו בפועל, במקרים רבים, גם עובד שמתפטר מקבל פיצויי פיטורין.
מדוע, אם כן, לא להשאיר את המסגרת הקיימת על מתכונתה? מדוע לא להותיר את ההחלטה אם לשלם סכום עודף זה לעובד לצדדים עצמם?
מדוע למשל, לכפות על מעסיק המצוי בקשיים כלכליים, שעובד מחליט לעזוב אותו כי מצא עבודה טובה יותר - עבודה שתסייע לו לשפר את מצבו, לשלם לעובד העוזב פיצויים שיכבידו עליו עוד יותר?


"שלם או ש..."
הנה כמה מהטיעונים הבולטים המביעים עמדה נוגדת לזו שהוצגה לעיל. לצידם מובאת תגובתי לכל טיעון.

הטיעון: עובד רוצה לעזוב את מקום עבודתו, חושש שלא יקבל פיצויי פיטורין ולכן יגרום נזקים עד שיפטרו אותו ואז יזכה בפיצויים.
תגובתי: לעובד שרוצה לעזוב את מקום עבודתו לא מגיעים לפי החוק פיצויי פיטורין. זאת אומרת שלפי הטיעון יש פה איום מרומז של העובד כנגד המעסיק: "אם לא תיתן לי פיצויים (שלא מגיעים לי לפי החוק ו/או ההסכם בינינו, אבל הם כן מגיעים לי, לפי דעתי) אעשה לך בעיות עד שתאלץ לפטר אותי ולשלם אותם".
טועני טיעון זה ממליצים למעסיק לשלם פיצויי פיטורין כדי שלא יזיקו לו אם לא ישלם כסף - שאינו אמור לשלמו. לטענתם, החוק בכלל אמור לשמור על המעסיק מפני ניזקו של עובד כזה.

וטיעון הפוך: יש מעסיקים שמוציאים את הנשמה לעובדים כדי שיתפטרו וכך לא יצטרכו לשלם להם פיצויי פיטורין.
תגובתי: יש מעסיקים כאלה והם ראויים לכל גנאי. הם אינם שונים מאותו עובד, שהוזכר בטיעון הראשון, המאיים בגרימת בעיות למעסיק אם לא ישלם לו פיצויי פיטורין.
אך יש לדעת כי התנהגות כזו של מעסיקים יכולה לגרום לכך שגם עובד מתפטר יהיה זכאי לקבל פיצויים. המחוקק נתן דעתו לתופעה זו של התנהגות נלוזה של מעסיק וקבע במפורש כי התפטרות הנובעת מהרעה מוחשית בתנאי העבודה מזכה את העובד בפיצויי פיטורין.
אגב, גם מעסיק המוכיח כי העובד גרם נזק במזיד, כדי לזכות בפיצויים יכול לזכות בסעד דומה.

טיעון: נכונות של מעסיק לתת לעובד את פיצויי הפיטורין בכל מצב תגביר את נאמנותו ומחויבותו של העובד למעסיק.
תגובתי: שוב, מהטיעון משתמע כי דאגת הטוענים אינה נתונה כלל לעובד, אלא דווקא למעסיק. אך היא מזכירה את הטיעון הראשון. אם המעסיק הוגן, מתייחס בכבוד לעובד, משלם לו תמורה ראויה עבור עבודתו ומעניק לו יחס הולם (יש מעסיקים כאלה), האם אינו ראוי ליחס דומה? רק המחויבות לשלם פיצויים בכל מקרה היא זו שתיצור את הנאמנות והמחויבות המתבקשת?

טיעונים הללו, וטיעונים דומים להם שהוצגו בפני, נובעים מתוך ראיית יחסי עובד מעביד כיחסים שעיקרם קונפליקט, כיחסים מכוערים, כיחסים של כיפוף הדדי של זרועות. ואני בהחלט סבור שהמעסיקים אשמים, יותר מהעובדים, ביצירתה של תמונה לא מחמיאה זו של מערכת יחסי העבודה כפי שהיא מצטיירת בעיני אנשים רבים, רבים מדי.
אבל עדיין במקרים רבים לא זה המצב האמיתי. במקרים רבים העובד מקבל את כספי הפיצויים כמחווה של רצון טוב. של רצון לתת לו מענק על תקופת עבודתו בארגון. זה ביטוי יפה של יחסי הוקרה בין אנשים, זו לא צריכה להיות חובה חקוקה או תוצאה של כיפוף ידיים.

כשלעצמם, כספי הפיצויים אינם כספו של העובד. הם אינם מהווים תמורה עבור עבודתו. עבור עבודתו הוא אמור לקבל שכר והטבות נלוות נוספות. הוא זכאי לפיצוי רק אם נגרם לו נזק.

אין כל סיבה לשלם פיצוי אם לא נגרם כל נזק
במאמר הקודם ציינתי כי פיצויי הפיטורין אמורים לסייע לעובד שאיבד את מקור פרנסתו בתחילת דרכו החדשה. נוסיף ונאמר כאן כי החובה לשלמם מהווה גם מעין שוט המונף, ובצדק, מעל ראשו של המעביד. בבחינת "היזהר לך בתהליך של פיטורין, כי אחרת יעלה לך הדבר כסף". במילים אחרות, פיצויי פיטורין הם כמשתמע משמם המפורש "פיצויים". הם אמורים להוות פיצוי על נזק שנגרם לעובד, על כך שפוטר בניגוד לרצונו. אך מדוע לשלם פיצוי אם לא נגרם נזק?
העובדה שמעסיקים רבים כבר שיקללו את פיצויי הפיטורין כחלק מעלות העבודה ומתייחסים אליהם כאילו ישולמו בכל מקרה, כחלק מניהול הסיכונים הפיננסי שלהם, אינה מהווה קביעה כי כסף זה שייך לעובד. זה כספו של המעסיק, הוא אינו חייב להעניקו לעובד ללא תנאי.

חוק מענק פרישה
אם המחוקק סבור כי ראוי שכל עובד שעוזב מקום עבודה יקבל סכום כסף נוסף עבור תרומתו למקום העבודה, יואיל נא לחוקק חוק המסדיר מענק פרישה. ויכנה אותו בשם זה! לטרמינולוגיה כן יש חשיבות, היא מכוונת את הנימוקים לחקיקה כזו. היא משפיעה על הנכונות לקבל אותה, או לדחותה.
במקרה כזה גם שוק העבודה יידע לשקלל את עלות עבודה נוספת זו בדיוק כפי שנלקחים בחשבון עלות התשלום לביטוח לאומי, לביטוח פנסיוני, או אף עלות התשלום האוטומטי של פיצויי פיטורין (גם במקרה של התפטרות), כאשר הסכם העבודה, אישי או קיבוצי, מסדיר זאת.

 



*שוקי שטאובר כתב את הספר "מגיע לי? – המדריך השלם למעסיק ולעובד".

ניהול, עבודה, קריירה – האתר של שוקי שטאובר www.shukistauber.co.il

 
תואר 2:לימודי עבודה מוסד לימודי:אוניברסיטת תל-אביב
 
להוספת תגובה לחצ/י כאן      להדפסה לחצ/י כאן

תגובות:
 
1.
מדוע החוק חשוב ונדרש במאה ה 21. - 27/06/2008 - ברק
פורום משאבי אנוש | המכללה למשאבי אנוש | דרושים – משאבי אנוש | משאבי אנוש | משאבי אנוש מועדון הטבות | פורום תגמולים והטבות
בניית אתרים תפנית: 054-4780798