חיפוש באינדקס חברות
 
חיפוש מאמרים
 
חיפוש בפורום משאבי אנוש
מאמרים וכתבות בניהול משאבי אנוש, הדרכה, תגמולים והטבות.
 
תגיות ( לחצ/י על התגית הרצויה לצפיה ברשימת מאמרים בנושא נדרש )
משאבי אנוש, הדרכה, תזונה, אינטרנט, גרפולוגיה, DIVERSITY, דיני עבודה, ניהול, ארגונומיה, Coaching, גיוס, בטיחות, מכירות, תקשורת, ניהול ישיבות, שימור עובדים, ניהול השינוי, תגמולים והטבות, גלובליזציה, חשיבה יצירתית, הטרדה מינית, הפעלות, טכנולוגיה, Balanced Scorecard, אחריות חברתית, רווחה, CRM, שירות, שיווק, איכות, Relocation, הערכת עובדים, מיתון והתייעלות, WLB, ניהול מו``מ, אסטרטגיה, NLP, אבטחה ובטחון, תקצירי תיזות, ניהול פרויקטים, ביטוח, QRM, ניהול סיכונים, מעילות, חגים, פרזנטציה, איכות הסביבה, קריירה, גישור וניהול קונפליקטים, ניהול זמן, פינה מהסרטים, מנהיגות, בריאות העובד, מיחשוב, דור ה Y, יח``צ, חיסכון בעלויות, אבחון, תדמיתנות, נגישות, מסים, שכר, התארגנות עובדים, צדק חברתי, חירום, הגיל השלישי, Talent Management, אתיקה, העסקת חרדים, קוד לבוש, פיתוח ארגוני, כלכלת המשפחה, פנסיה, פרישה, התעמרות, CQ- Cultural Intelligence‏, מיזוגים ורכישות, מנויים חדשים, Global,
מאמרים - משאבי אנוש
משאבי אנוש משאבי אנוש
מועדון הטבות ארגוני HR SHOPS
 
HR2Day רישום לניוזלטר
כניסת משתמשים רשומים
שם משתמש
סיסמה
 
 
 
 
 
20/10/2018
 
 
 
טיול סליחות
חזור לרשימה
 
תאריך: 12/09/2010
כותב: מיכל שמר-דהן
כתובת דוא"ל:  dahand1@netvision.net.il
 
בארגונים רבים נהוג לצאת, לקראת יום הכיפורים, עם העובדים לטיול סליחות בירושלים.
על המשמעות האמיתית והסמלית של ה"טיול" ועל חשבון הנפש שלנו, עובדים ומעסיקים, בימים הנוראים.

 

 

 

רה"ש תשע"א



"סליחות הוא שם כולל למגוון קטעי תפילה ופיוטים שיש בהם מוטיבים של הבעת חרטה, קינה על החורבן ותפילה לגאולה--- בעיקר חוזרת בהם הבקשה לסליחה ולמחילה. בדרך כלל, נושאות הסליחות ---אופי אישי ותוכנן הוא אפסות האדם מול בוראו ובקשת מחילה פרטית (מתוך "ויקפדיה")."

טיול סליחות הוא דבר נפלא. באמת. מניסיון. ארגנתי רבים כאלה ותמיד האירוע זכה לתשואות נלהבות; קצת מסורת מהולה עם תרבות, נופך מיסטי וגיבוש חברתי. פעמים רבות נוספת לכך גם חוויה קולינארית וסיור רומנטי בטיילת - והערב מושלם.

בטיול הפסטורלי הזה, נשכחת פעמים רבות המטרה האמיתית - ציון חודש הסליחות ויום הכיפורים.

"יום הכיפורים הוא היום הקדוש ביותר בשנה, יום סליחה וכפרה על חטאים שבין אדם למקום. ביום זה צמים כדי לכפר על החטאים ועל עבירות שבין אדם לחברו. חייב האדם לבקש מחילה מחברו ורק אחר כך מאלוהיו." (מתוך: אמי"ת, מורשת יהודית).

סליחה... על מה עלינו לבקש סליחה?

במאמרו ב YNET "שבעת חטאי ההיי-טק" כותב דודי גולדמן:

"התרסקות הכלכלה החדשה, שסיימה שנתיים של אופוריה מטורפת והזויה, הואצה על-ידי שבעה חטאים מאפיינים; החמדנות, היהירות, רדיפת-הבצע, האטימות, הדורסנות, העיוורון והכסילות של תעשיית ההיי-טק, הסטארט-אפ והדוט.קום."

חטאנו - מעסיקים ועובדים כאחד. הבאנו את עצמנו למצב שבו התערערה – הדדית -  תחושת השייכות, המיקוד במטרה הקצין ביחס לדרך, הראיה הפכה עוד יותר לעסקית נטו, צרה ואינטרסנטית והתחלנו לאבד את תחושת השליחות בעבודה.

 

"בחטא החמדנות חטאו כמעט כולם: מצעירים חסרי השכלה וידע טכנולוגי, שרצו ונחפזו להקים חברות סטארט-אפ בלי להבין דבר בהיי-טק, בתוכן או באינטרנט - ועד למנהלי קרנות הון-סיכון, שהזדרזו להשקיע בכל סטארט-אפ נידח עם רעיון הזוי.--- זו הייתה חמדנות לכוח, חמדנות להשפעה, להערכה על חוכמה או ברק, וגם חמדנות לכסף.---עובדי ההיי-טק חטאו ברדיפת בצע כששיחקו את האישה הקשה להשגה, עם שלל התנאים המטורפים שביקשו, או יותר נכון דרשו, באדישות אטומה. הם דרשו וקיבלו אופציות, משכורות עתק, שירותי כביסה, שיעורי אירובי, טיפולי שיאצו, ארוחות סושי, נופשים בחול, גיבוש בחיק הטבע ורכב צמוד. היום חלקם מובטלים".

השקעה מטורפת

תקופת המיתון גרמה למעסיקים רבים לרצות עוד בעבור פחות. דהיינו, למקסם את היכולות של כל עובד - לאו דווקא באמצעות עידוד, קידום, תגמול, הכשרה, העצמה, פיתוח אישי ודאגה לפרט, אלא צמצום רווחת העובד, במקומות רבים ויתור על פונקציית משאבי האנוש והרווחה וצפייה לעבודה מטורפת, מסביב לשעון. המילים "בית", "ילדים", "משפחה", "סידורים" ו"תחביבים" הפכו למילים גסות, והמילים "נכונות לשעות נוספות ובלתי שגרתיות, בתנאי לחץ ועומס" הפכו למנטרה קבועה במודעות הדרושים.

איחוד משרות

משרות רבות אוחדו לאחת במטרה לחסוך משאבים. זה נשמע כמו קידום, מרגיש כמו קידום - אולם זוהי זילות במקצוע שעשויה להיות לרועץ בטווח הארוך, הן לארגון והן לעובד.

חשיבה לטווח קצר - העדפת כמות על פני איכות

מעסיקים רבים מעדיפים - מתוך לחץ ואי וודאות - עובדים זריזים שיביאו תוצאות בפרק זמן קצר, אף אם יתרון זה יבוא על חשבון האיכות. מועמדים יעדיפו מקום עבודה שבו ירוויחו ב"תכלס" יותר כסף. נשמעים יותר ויותר משפטים כגון: "עזבו רווחת עובד, אוירה ארגונית - במילא אשאר שנה-שנתיים ובמילא הארגון יזרוק אותי כשייגמר הפרויקט. מה שחשוב זאת השורה התחתונה בתלוש השכר."

הישרדות - כבר לא עוד פרק טלוויזיוני

מצב תעסוקתי זה הכניס אותנו ל"
Mode" של שורדים. בשביל לעבוד צריך להשקיע שעות מטורפות, נשים וגברים כאחד. הילדים מקבלים פחות תשומת לב, מרוכזים פחות, מחונכים פחות ומבטאים את תסכולם בכיתה. משרד החינוך מנסה להתגונן על ידי מספר רב של פרויקטים 'חדשניים', "אופק חדש", "מחשב לכל ילד" וכו'  – אולם כשהילדים מתוסכלים, ההורים מתוסכלים והמורים מתוסכלים אף פרויקט לא יבצע שינוי מהותי אלא רק יתרום אף הוא אך ורק לקידום זה שיזם אותו ושמטעמיו הוא מנסה לקדמו, ומהר, לפני שתסתיים הקדנציה.

את כל חבילת התסכול הזאת אנחנו מביאים לסופר, לפארק, לכביש ו - למקום העבודה. התרבות היא תרבות של לחץ ושל מלחמת קיום יומיומית.

יוצאים לדרך

"בחודש אלול - חודש הסליחות ובמשך הימים הנוראים נהוג לקיים בירושלים מדי לילה סיור סליחות. נטייל בסמטאותיה של ירושלים ובסמטאות נפש האדם. בהליכה רגלית נגיע לבתי כנסת עתיקים נחווה את התפילות והמנהגים של העדות השונות, ובנפש נתחבר אל חודש הרחמים והסליחות שהינו חודש הניקיון, בו מצחצח האדם את עצמו מכל דבר זר שדבק בו במשך השנה ומיטהר מחדש במימי תפילה זכה. "

(מתוך: מאמרו של חדי חזן, "הולכים וסולחים", Ynet)


מדי שנה הסיור עקלקל יותר. בסמטאות הצרות נפגוש יותר מקבצי נדבות ונשים קשות יום, ילדים שמחפשים מעט אושר בחייהם האפורים.

כמו בכל טיול, יש שיבחרו לקחת חלק בארגון, יש שיעדיפו לראות רק את הנוף, יש שיתבוננו באנשים, יש שיתחברו לקושי ולאדמה ויש שיקטרו כל הדרך עד סופה.

אולם, במוקדם או במאוחר הדרכים תצטלבנה וניווכח שככל שיותר משתתפים ירתמו ויתרמו לדרך, כך הנאת הכלל תהיה משובחת יותר.

 

בועת ההיי-טק אמנם התפוצצה, אולם יצרה בועיות רבות קטנטנות המנותקות, לכאורה, האחת מהשנייה. העניין הוא שבעולמנו לא ניתן לחיות בבועה וכאשר אחת מתפוצצת ההדף מורגש גם בשניה. כתוצאה מכך, יש להבין, שקיימת תלות הדדית וממשקים בין הדרכים – ולצעוד בהתאם.


סליחות נאמרות בחושך

"הזמן הטוב לאמירת הסליחות הוא באשמורת הבוקר, כלומר לקראת סוף הלילה - שאז כולם ישנים, העולם נקי ושקט ממחשבות ומעשים רעים, והתפילה יוצאת מעומק הלב, ובוקעת את כל המחיצות, ומתקבלת." (מתוך אתר ישיבת בית אל")


ללחוש את הסליחות כדי שאף אחד לא ישמע, לרשום על דף קטן ככל האפשר, בכתב יד שלא ניתן להבין, לדחוף לסדק הכי נידח בכותל, לעשות את זה בלילה, בחושך, כשאף אחד לא רואה...


"...אלא שרוב האנשים מתקשים כיום לקום באשמורת. כי זמן הקימה המקובל הוא בערך בשש, ואילו האשמורת כשעתיים לפני כן. וקימה של שעתיים מוקדם מהרגיל, יוצרת עייפות גדולה שמתפשטת על כל שעות היום. לכן, המנהג הרווח הוא לקום כשעה או חצי שעה לפני תפילת שחרית ולומר את הסליחות ואף שהשחר כבר הפציע, מכל מקום עדיין אפשר לומר סליחות. אדם שחושש שאם יקום לקראת סוף הלילה באשמורת, העבודה שלו במשך היום תינזק, עדיף שיקום רק חצי שעה לפני הזמן הרגיל, ויאמר אז את הסליחות."

(מתוך אתר "ישיבה").

...ואם כבר אומרים סליחות אז שיהיה נוח. עדיף לשלב זאת בטיול רומנטי לירושליים, הכולל ארוחת ערב במסעדה המרוקאית שבקצה התצפית בטיילת... הנוחות שאבה אותנו מבלי להרגיש. נוח לא להיות בבית, נוח גם לקטר על זה מול האישה, נוח לקבל משכורות נאות ולא להתמודד עם החיים האמיתיים.

"משם נגיע למקום הכותל והמקדש שם שערי שמים פתוחים לרווחה ונוכל להתחבר אל מיתרי הנשמה. "
(מתוך: אתר "סליחה").


הטיול הסוריאליסטי מסתיים בכותל. אין כמו תחושת הניקיון של אחרי. אחרי שהפתק שלנו פינה את מקומו ע"י דחיקת פתקים אחרים של אלמונים בסדק קטן ומוצנע.

רשמנו. ביקשנו סליחה. התאמצנו. כיתתנו רגלינו בסמטאות צרות ושמענו קשקושים של מדריך מתלהב. השנה לא פיקססנו ולא רשמנו מייל- הגענו במיוחד על מנת לדחוף את הפתק לקיר!..


"על פי המסורת היהודית, יש לכל אחד אפשרות לזכות בסליחה ובמחילה - בתנאי שהביע חרטה מלאה וקיבל על עצמו לשנות את דרכיו ואת התנהגותו. תפיסה זו מתייחסת גם ליחסים שבין אדם לאלוהיו וגם ליחסים שבין אדם לחברו. אלא שביחסים שבין אדם לחברו - בשונה מן היחסים שבין אדם לאל - הסליחה מותנית בפיוס האדם הנפגע."

לא ייתכן שזה כה פשוט. הסליחה הזו היא אפילו לא פנייה ישירה לאדם שפגענו בו, אלא מועברת באמצעות האל כאילו והיה מתווך. הצד ה"נפגע" לעולם לא ידע שנתבקשה סליחתו, כי - אם נשים את הדברים על השולחן - המתווך עסוק מידי בסליחות. בטח ובטח ביום כיפור. יש עוד עשרות קבוצות בדרך לכותל ועוד מיליוני פקסים, מיילים ו SMSים שעדיין לא עיין בהם...

עד כמה הוידוי הזה, אף אם מלווה בתפילה ובקשת מחילה יכול שיהיה כנה? האם אין בו אלא מעטה חיצוני ורומנטי לסיומו של טיול לילי מהנה?

לשרותכם: פקס לכותל, שירות "סליחה טלפונית", תא וידויים ומכתב לאלוהים

...ולמי שלא נמנה על המאושרים שטיבלו את סליחותיהם עם טיול מאורגן מטעם העבודה, אתר "סליחה" מזמין אתכם לשלוח פקס לכותל המערבי. .צוות אתר "סליחה" מדפיס את המכתב ומניח אותו בין אבני הכותל. מתוך האתר:

"במקום להישאר עם התחושה הכבדה בלב, או לנסות לשלוח זר פרחים, פשוט, אמור לנו בדיוק מה המסר שברצונך להעביר לאדם שנפגע, או נפגעת ממנו ואנו נעביר לו את המסר המבוקש".
בנוסף, מציע האתר תא וידויים ושירות העברת מכתבכם ישירות לאלוהים.

הסליחה האמיתית

בספר ויקרא יש פרשה אחת (פרשת קדושים, פרקים יט-כ) ובה מצוות ואיסורים רבים הנוגעים ליחסים שבין אדם לחברו במגוון תחומי חיים ובפרט בין עובד למעביד. חמש פעמים נזכרת בספר ויקרא האזהרה "ויראת מאלוהיך" ובכל חמש הפעמים - היא מתייחסת לאיסורים הקשורים ליחסים שבין אדם לחברו, ובמיוחד ליחס כלפי החלשים בחברה.

אם נשכיל לבחון את עצמנו ואת מעשינו ולהפיק את הלקחים, אם כל אחד מאיתנו ינסה, ולו במעט, לצאת מהבועה הפרטית שלו, השנה הקרובה תהיה (בעזרת השם...) מוצלחת הרבה יותר. הראיה קצרת הטווח בסופו של דבר תעלה לנו ביוקר. גם אם ננסה להיות עיוורים לכך- הדף ההתפוצצויות הקטנות של הבועיות שמסביבנו משפיע בסופו של דבר על כולנו. לפני שאנחנו "עובדים" ו"מעסיקים" אנחנו בראש ובראשונה בני אדם. אל לנו לחכות למשבר - אישי או עסקי - על מנת להפנים זאת.


טיול סליחות הינו מבורך ומהנה.

נפתוליו המרתקים והחוויות המהירות עשויים לתעתע ולשאוב אותנו לנוחות ולתמימות שמא, באמת ובתמים, עשינו מצווה.
אולם, סליחות אמיתיות נאמרות באופן יומיומי, בפגישה אישית של אחד על אחד עם עצמנו, בחשיבה אמיתית ועמוקה על השנה שחלפה, על כל היבטיה ונפתוליה, על אלה שראינו אותם ופגענו בהם וגם על האנשים שפגשנו בדרך ושלא ראינו אותם כלל.

 

לזכור שהמטרה לא הייתה לפלס את הדרך מבין ההמון, למרפק את מי שאפשר כדי להגיע לפינה בכותל, לזרוק כמה פתקים אחרים כדי לדחוס את הפתק שלנו. ללא ספק, טיול סליחות שכזה מזמין עבודה נוספת לבורא, בימים הנוראים של השנה הבאה.


הטיול האמיתי הוא בתוכנו.


לקום בבוקר, לאחר טיול מהנה בירושלים, להסתכל ישירות בעיניו של מי שפגענו בו, ולומר, פשוט, "סליחה".


"...וכשנשמע את קול השופר באוזנינו יידלק בתוכנו הניצוץ היהודי".

 


מיכל שמר-דהן בעלת ניסיון רב בניהול משאבי אנוש, יועצת ארגונית ומרצה בתחומי ניהול ומשאבי אנוש. 
הדברים הכתובים במאמריה מבוססים על הניסיון והידע המקצועי הרב שצברה כמנהלת, במסגרת תהליכי ייעוץ ארגוני ופיתוח מנהלים בחברות ובארגונים בתחומי ההייטק והתעשייה, ובעבור אנשים פרטיים. הדברים מיועדים להעשרת הידע בלבד, אינם מהווים תחליף לייעוץ מקצועי אישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להסתמך עליהם ככאלה.

 
תואר 1:B.S.W בעבודה סוציאלית / לימודי LL.B במשפטים מוסד לימודי:אוניברסיטת ת``א / מכללת שערי משפט
תואר 2:.M.A במנהל ומדיניות ציבורית מוסד לימודי:אוניברסיטת תל-אביב
 
להוספת תגובה לחצ/י כאן      להדפסה לחצ/י כאן

תגובות:
 
פורום משאבי אנוש | המכללה למשאבי אנוש | דרושים – משאבי אנוש | משאבי אנוש | משאבי אנוש מועדון הטבות | פורום תגמולים והטבות
בניית אתרים תפנית: 054-4780798