עובד מבוגר, תפברק את הגיל! האם זה המסר של בית הדין לעבודה?


כשהוא בן 56 נפלט ש' לשוק העבודה. חודשים רבים של שליחת קורות חיים ללא קבלת כל תגובה הביאו את ש' להכרה, כי בגילו, אפילו את ההזדמנות להרשים בראיון עבודה, אין הוא צפוי לקבל. כאשר מחק את תאריך הלידה מהגיליון החל ש' מקבל פניות טלפוניות ואולם אלו כללו בירור של הגיל ולאחריו תשובה אשר אחד המעסיקים ניסח אותה בלשון בוטה - "מה אתה חושב שאצלנו מנהלים בית אבות?". ש' המיואש החליט לעשות מעשה. ש' "הוריד" 10 שנים מגילו "ותיקן" בהתאמה נתונים כגון תקופת השירות הצבאי ואפילו את מספרו האישי. הזיוף הצליח. זימונים לראיונות הגיעו ובחודש אוקטובר 2006 נקלט ש' לעבודה כטכנאי מחשבים בכיר במוסד חינוכי גדול ומוכר. ארבע שנים עבד ש' אצל המוסד המעסיק עד שהתגלתה התרמית. ש' זומן לשימוע ופוטר.

לצידו של ש' התייצבה בבית הדין נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה וביחד עמו טענה, כי ש' הופלה מחמת גילו. מנגד, טענת המעסיק הייתה, כי עצם השקר הוא שהיה הגורם לפיטורים ולא תכנו. נטען על ידי המעסיק, כי ש' גויס לתפקיד בו נדרשה מידה רבה של אמון ואמינות, וכי העובדה שהעובד בחר, הן בתחילת הקשר והן לאורך ארבע שנותיו, לחזור על השקר שוב ושוב יצרה משבר אמון אשר הביא לפיטורים.

בית הדין דחה את הסבר המעסיק. שימו לב – כבר בפתח הכרעתו נזהר בית הדין מלהוציא תחת ידיו פסק דין אשר יעביר מסר לפיו עובדים מבוגרים "מוזמנים" להתחיל לזייף קורות חיים. בית הדין ציין, כי בנסיבות מתאימות יתכן, כי תגלית מעין זו אכן תביא למשבר אמון ואף לפיטורים ואולם מיד לאחר הבהרה זו, בטרם נגש לבחון את עובדותיו הספציפיות של המקרה, עמד בית הדין על חשיבות עקרון השוויון והצורך להיאבק באפליה מחמת גיל.

האפליה מחמת גיל, כך נפסק, פוגעת בכבוד האדם המופלה, מנציחה דעות קדומות ומוותרת על יצירתיותם ויצרנותם של אנשים רבים בעלי ניסיון ויכולת. מחקרים מלמדים על העדפה ברורה של עובדים צעירים. לפיכך, בדרך כלל עצם ההתייחסות לגילו של האדם בשיקולי הקבלה לעבודה "מכתימה" ומעלה חשש להפרת הזכות לשוויון.

בית הדין הבהיר, כי על המעסיק היה להוכיח, כי בעקבות גילוי השקר נוצר משבר אמון ואולם המעסיק "..."משבר אמון" אינה מילת קסם ויש לבחון בעיניים אובייקטיביות האם אין בנימוק זה כיסוי לחוסר תום לב או מניעים זרים בפעולות המעסיק". בית הדין הבהיר, כי בנסיבות שכאלו מדובר בנטל כבד אשר לא רק שלא הורם אלא שממכלול הראיות התרשם בית הדין, כי השקר שימש את הממונה על ש' עמו היו לו יחסים עכורים, כהזדמנות לפטרו. לאור זאת נקבע, כי הפיטורים היו שלא כדין.

בשקלול נסיבות העניין החליט בית הדין להעמיד את הפיצוי בגין הפגם בפיטורים, על סך השווה ל- 7 משכורות סכום אשר הגיע כדי סכום של כמעט 100 אלף ₪.

לדעתנו יש להבחין בין לשון פסק הדין לבין רוחו. ההכרעה שבפסק הדין זהירה ומדויקת. בית בשום פנים ואופן לא "הכשיר" זיוף של גיליון קורות חיים לצורך התמודדות עם מציאות של אפליית עובדים מבוגרים. רוח הפסק לעומת זאת אחרת – ש', יש לומר את הדברים ללא כחל וסרק, זייף מסמך וביצע מעשים אשר עשויים לעלות אף כדי עבירות פליליות חמורות ובכל זאת, אי אפשר שלא להבין אותו. בית הדין הצליח, מתוך המורכבות של הסיטואציה, להעביר מסר, כי אוכלוסייה מתרחבת של עובדים מצוינים הינה קורבן של שוק עבודה אכזרי, ועם זאת אין מקום בשום פנים ואופן, להשלים.

4592/10 תעא (ת"א) 4592-10‏ ‏ קורן נ' המכללה לחינוך גופני, ניתן ביום 20.1013 בפני מותב בראשות כב' השופטת טרכטינגוט.


אנו נשמח לעמוד לרשותכם להסברים או הבהרות – armoni.law@gmail.com 
http://www.armonilaw.co.il

 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798