מתי וכיצד מסייעת האינטואיציה בניהול

שיפור ההתמודדות עם בעיות מידע:

"בעיות מידע״ שאינן  מספקות למנהל את ציפיותיו או צרכיו מהמידע. בעיות אלה יכולות להיווצר במקרים הבאים (רשימה חלקית):

א. הנתונים (שמהם מרכיבים את המידע) מאופיינים בשינויים רבים ותכופים (חוסר יציבות סביבתית) ככל שהיציבות הסביבתית משמעותית יותר כך גדלה בעיית חוסר הודאות ומכאן שיעילות השימוש באינטואיציה גדלה.
ב. המידע מורכב מאד וכולל פרטי נתונים רבים שעצמתם, כיוונם והשפעתם לא ברורה דיה
(מורכבות סביבתית.)ככל שהמורכבות הסביבתית משמעותיים יותר יעילות השימוש
                  באינטואיציה יעילה יותר.
ג. קיימים מקרים קודמים מעטים וקשה להסיק מהעבר אל העתיד.
ד. כאשר עובדות מוצקות הן מוגבלות או לא נגישות.
ה. קיים עודף רב של מידע.

דוגמאות לשימוש באינטואיציה:

 מנהל שיעצתי לו משתמש באינטואיציה כדי לרכוש מניות. לדבריו, בהצלחה רבה.
"כאשר מבצעים בדיקה כמותית, פעמים רבות, שני אנשים שונים יגיעו למסקנות הפוכות לגמרי״ ושניהם צודקים. ההחלטות הן פעמים רבות, סובייקטיביות ולעתים גם אמוציונליות. האינטואיציה עושה שיכלול של כל האלמנטים יחדיו ולכן היא מאפשרת עיבוד מידע טוב יותר ותוצאה מוצלחת יותר, מנקודת ראותו של המחליט.

בנוסף הוא  טען  "היו לי שתי חברות שטיפלו בסכום מסוים של ניירות ערך, כאשר החלוקה של התיק הייתה כמעט זהה בין שניהם. התוצאות של אחד מהם היו תמיד טובות משל השני.

זה שהצליח יותר עבד לפי שילוב של אינטואיציה ורציונל ואילו זה שהצליח פחות, עבד עם כלים אנליסטים -רציונליים בלבד.״

  •  האינטואיציה אינה צריכה לבוא במקום השיטות הכמותיות, אלא בנוסף עליהן. האינטואיציה, היא רק אחת מתוך 13 יכולות של האינטליגנציה ובוודאי אינה יכולה להחליף את היכולות האחרות. למעשה, קיים קשר גומלין בין האינטואיציה ליכולות האחרות.

מתי האינטואיציה תדייק יותר?

  • ככל שנדע יותר על הנושא, כך נצליח יותר במידע האינטואיטיבי.
  • ככל שהשאלות תהיינה מדויקות יותר וממוקדות יותר, כך האינטואיציה הלא תקדימית עשויה לפעול טוב יותר. לצורך כך, ישנו הכרח להכיר את הנושא בצורה טובה. החכמה הינה לדעת אלו שאלות לשאול.
  • השילוב בין האינטואיציה לבין ההיגיון אינו מושתת על מערכת קבועה ועקבית. התזמון וכמות השימוש באינטואיציה או בשיטות הכמותיות, תלוי במנהל.
  • לעתים השימוש באינטואיציה נעשה באופן לא מודע. זהו מנגנון "ההפעלה העצמית״ שעשוי, למשל, לכוון את המנהל לחפש מקור מידע חדש ומקורי. כאשר המנהל יושב מול הדף הריק ושואל את עצמו ״לאילו נתונים אני זקוק?" - הוא מפעיל גם את האינטואיציה. תוך כדי התעסקות בשאלה, ההיגיון עשוי להעלות שאלות נוספות והאינטואיציה יכולה לספק תשובות מלאות או חלקיות שמביאות מחדש לשאלות נוספות שההיגיון יוצר

 


זוהר ליר - יועצת להשמת בכירים, מרצה ומאמנת מנהלים בשילוב האינטואיציה בקבלת החלטות.

 

 

 

 

 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798