המנהל יכול להפנות שאלות ישירות אל האינטואיציה


א.תחליף למידע ־ השאלות באות כדי לספק תשובה שהיא המידע הנדרש, במקום לאסוף נתונים ולעבד את המידע. טכניקה זו, הנשענת במלוא הכובד על האינטואיציה . שיטה זו טובה בעיקר, כאשר לא ניתן להשיג מידע בדרך אחרת. במקרה כזה, המנהל חייב להיות בעל הצלחה באינטואיציה לא תקדימית.

ב.חלק מהמידע ־ השאלות באות על מנת להשלים מידע חסר, לא ברור או סותר. השאלות באות כדי לסייע להחליט מהם המקורות, כיצד לאסוף וכיצד לעבד. רובד זה יכול להיות בנוסף לכל רובד אחר והוא עושה שימוש באינטואיציה התקדימית,

לדוגמא: בעסקים בינלאומיים ישנם פרמטרים רבים שאינם ידועים ואינם צפויים ולכן, עדיף  לפעמים להשתמש באינטואיציה. מניסיונו, מנהלים עשו  שימוש במחקרי שוק שעלו לחברה כסף רב, אך התוצאות היו מאכזבות: המוצר נכשל ולא עמד בציפיות ובהערכות הכמותיות." מחקר השוק היו מבוססים על סטטיסטיקות ונתוני עבר ואינם צפו את העתיד. האינטואיציה מאפשרת ראייה של קשרים בין פרמטרים, דבר שהינו חיוני בקבלת החלטות בעסקים. גורמים רבים משפיעים זה על זה ועלינו לקחת את ההשפעות ההדדיות.

ג.השאלות באות כדי להזין או להפריך מידע או נתונים. חלק מהמנהלים סובלים מתופעה הקרויה "אי סבילות לעמימות" שבה הם מנסים "לברוח" ממצבי עמימות וחוסר ודאות על-ידי הסקת מסקנות על סמך נתונים או מידע לא מספק. גם במקרה כזה, האינטואיציה עשויה להועיל. ככל הנראה, זהו הרובד השימושי ביותר. כאן המנהל נזקק לאינטואיציה תקדימית, בעיקר.

הערה : הדרך שבה מנהלים מגדירים ומטפלים בבעיות, מושפעת מהקושי בפתרון הבעיה:

זמן קצר לאחר איתור הבעיה, המנהלים סורקים אילו מהבעיות ניתנות לפתרון. בעיות אלה זוכות, במהירות, להמשך טיפול, בכלל זה, הבנת הבעיה והגורמים שלה.

במה האינטואיציה עוזרת?

  • מתן תגובה מהירה:
    כאשר יש לחץ זמן, מחד וחשיבות גדולה להחלטה נכונה, מאידך, האינטואיציה יכולה לסייע לדלג על תהליכים מורכבים וארוכים. התגובה המהירה, על-פי רוב, מבוססת על האינטואיציה התקדימית: המנהל מתבסס על מבנה ידוע ומוכר של התגובה הדרושה למצב הנתון. האינטואיציה מאפשרת למנהל לחשוב תוך עשייה, כלומר, לבצע פעולות שהוא "יודע" שצריך לעשות ובמקביל, לנתח את הפעולות.
  • סיוע בראיית התמונה הכוללת:
    ככל שהתפקיד גבוה יותר בהיררכיה הארגונית, כך החשיבה צריכה להיות יותר תפיסתית מאשר טכנית, חשיבה לזמן ארוך יותר מאשר קצר. התעסקות בנושא איך צריך להיות הארגון יותר מאשר איך הארגון צריך לעשות עסקים. משום כך, מנהלים בכירים צריכים לראות את התמונה הכוללת. האינטואיציה מסייעת בסידור הפרטים הקטנים לצורך יצירת התמונה הכוללת. תמונה כוללת יכולה להחליף נוסחאות רבות ותהליכים מורכבים וזו כוחה של האינטואיציה.
  • פעמון אזהרה לתוצאות של ניתוח הגיוני:
    האינטואיציה ברמה הפיזית עשויה להזהיר בפני פעולה או החלטה שיש להימנע ממנה.
  • מסייע למניעת קונפליקטים:
    תפקיד המנהל אינו לפקח ולבקר את הארגון ועובדיו, אלא לספק מסגרת הכוונה שבתוכה יוכל הארגון לפעול באופן חופשי. האינטואיציה יכולה לסייע למנהל ליצור הרמוניה גדולה גם בממשך בין הארגון לבין סביבתו, אך בעיקר בתוך הארגון, זאת, על-ידי: יצירת תרבות ארגונית הרמונית(גם באופן לא מודע). בשלב הבא, כל עובד או מנהל חדש שמגיע לארגון, משתמש וניזון מהאינטואיציה החברתית.
    דוגמא מעולמם של הנמלים: "הן יוצרות את האינטואיציה של הקן שלהן ולהפך, הקן יוצר את החכמה שלהן. הן יודעות להתחבר יחדיו וליצור קשת מושלמת שמשיקולי הנדסה, בנוי ממקסימום חוזק ומינימום חומרים. כך גם בארגון, התנהגות המנהלים יוצרת את חכמת הארגון וזה משפיע בחזרה על המנהלים והעובדים בארגון.
  • מספק יצירתיות בניהול:
    1988(Stephen C.Harper)  טוען שמנהלים אינטואיטיביים הם לא רק אלה שרואים דברים בפרספקטיבות רבות, אלא גם אלה שיבואו עם פרספקטיבה דרמטית ומהפכנית על מנת לטפל בבעיות ובהזדמנויות. לדבריו, המנהלים מפתיעים בכישורים האינטואיטיביים כדי לראות דברים שאחרים אינם רואים ולראות" גורמים ויחסים בלתי מותרים, שלא ניתן למדוד ולכמת אותם.
    המנהל Kenichi Ohma, בספרו The Mind of the Strategist טוען, שאסטרטגיה יפנית מבוססת על יצירתיות ואינטואיציה, רחוק מהגישה הלוגית ומהתכנון הקפדני המפורט (מתוך: 1998 Management Today ,Sep).
  • מסייע בתהליכי קבלת החלטות:
    אילו האינטואיציה הייתה מיותרת, מחשבי ה ־ PC המצויים כיום בכל ארגון, יכלו לשמש כתחליף(מוצלח) למנהלים. במשך שנים רבות, ניסו(ועדיין מנסים) לבנות מודלים מתמטיים שיעלו את הניהול לדרגת מדע ואז, למנהל לא יהיה צורך בכושר שיפוט.
    לכאורה, קבלת ההחלטות הינו תהליך מובנה וליניארי, הבנוי על שלבים ברורים ומוגדרים החלטות שבהן אין אלמנט של חוסר ודאות וישנה פשטות רבה של הסביבה המשפיעה והמושפעת מההחלטה, התהליך הוא אכן מובנה ואפילו אוטומטי. בהחלטות כאלה, אין צורך באינטואיציה. למעשה, לרוב אין גם צורך במנהל והמזכירה או עובד אחר, יכול "לקבל" וליישם את ההחלטה. יתכן שחלק מההחלטות" הללו אף אינם בגדר "קבלת החלטות", אלא חלק מפרוצדורות או מנגנוני ״גירוי תגובה״.
  • קבלת החלטות מורכבות:
    מנהלים בכירים עוסקים בהחלטות רבות שהנן מורכבות. המורכבות שלהן נובעת מהאלמנטים הבאים:
    א).ההחלטות עלולות או עשויות להשפיע על החלטות אחרות ועל האסטרטגיה של הארגון.
    ב.)ההחלטות צריכות להיות מקובלות על-ידי מי שמשפיע על הארגון.
    ג.)יש לבחון את המשאבים שיידרשו למימון ההחלטה, את העלויות והתועלת ואת התזמון ולוח  
       הזמנים בשל יכולתה של האינטואיציה לראות את התמונה הכללית״, היא יכולה לסייע גם במקרה
        כזה.

 


זוהר ליר - יועצת להשמת בכירים, מרצה ומאמנת מנהלים בשילוב האינטואיציה בקבלת החלטות.

 

 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798