האם יש סיכוי שבתי הדין לעבודה ירסנו את מנגנון העיצומים של משרד הכלכלה?!


מעסיק המקבל התראה או עיצום כספי יכול לנסות לערער עליה שלוש פעמים:
 
פעם ראשונה - בפני הממונה שקבע את ההתראה או העיצום.
פעם שנייה - בפני ועדת ערר לעיצומים כספיים.
ופעם שלישית - בפני בית הדין האזורי לעבודה. 
 
בעוד שהחלטות ממונים והחלטות ועדות הערר מצטברות מזה תקופה בקצב מהיר, הרי שפסיקות של בתי הדין לעבודה עדיין נדירות יחסית, שכן מדובר בחוק "צעיר".
 
מטעם זה, מצאנו כמעניין במיוחד, פסק דין שניתן לאחרונה, על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (ע"י כב' השופט ספיבק), אשר דן בערעור על החלטת ועדת הערר בעניין עיצום כספי שהוטל על מעסיק, בסכום של כ – 84 אלף ₪. 
 
פסק הדין חושף הלך רוח מחשבתי של בית הדין לעבודה, נוכח שאלות ודילמות משפטיות שמתעוררות אגב יישום הסמכויות המינהליות של הממונה, מכוח החוק.
 
עלח (ת"א) 11618-11-14 תקין מכשירים פיננסיים בע"מ נ' ועדת הערר לעיצומים כספיים משרד הכלכלה (ניתן ביום 1.7.2015, פורסם בנבו)
 
לא ניכנס לפרטי המקרה הספציפי שנדון בפני בית הדין, אלא נביא בפניכם מסקנות או אמירות של בית הדין, שהוצגו במסגרת פסק הדין, אשר אנו מוצאים אותם מעניינות ורלבנטיות, להליכים מנהליים דומים, המתקיימים מול מעסיקים.
 
במקרה שנדון בפני בית הדין, העיצום הכספי היה פרי תלונתה של העובדת שהסתכסכה עם המעסיק. בסופו של דבר המעסיק והעובדת הגיעו לכדי הסכם פשרה כספי, ובכלל זאת הסכמה כי העובדת "תמשוך חזרה" את תלונתה למשרד הכלכלה. בית הדין סבר, כי במצב כזה, על המפקח להביא במסגרת שיקוליו הסכמה זו בטרם הוא מחליט אם להמשיך בבירור התלונה אם לאו. אם החליט בכל זאת להמשיך בבירור התלונה, על המפקח לנמק מדוע החליט לא לכבד את ההסכמה בין המעסיק לעובדת.
 
בית הדין הדגיש את התכלית הרתעתית של החוק, ואת העובדה שהרתעה כזאת  תושג, רק אם מעסיקים יפנימו, כי גם הפרה מינורית יכולה להוביל להשתת עיצום כספי משמעותי. יחד עם זאת, בית הדין הבהיר, כי הממונה, כמו כל רשות מנהלית, חייב להפעיל סמכויותיו בסבירות ובמידתיות, ובהתאם עליו לבחון האם סך סכומי העיצומים הכספיים, המוטלים על מעסיק במסגרת תיק אחד, הוא סביר ומידתי.
 
על פי בית הדין, ייתכנו  מצבים בהם כדי להימנע מהטלה של עיצומים כספיים בסכומים גבוהים במיוחד ולא סבירים, יהא על המפקח להימנע מהכפלה אוטומטית של גובה העיצום הכספי שבחוק, במספר העבירות שהוא מצא שבוצעו. כך לדעת בית הדין, כאשר סך העיצומים המוטל על מעסיק במסגרת תיק מסויים הוא בן 6 ספרות (למעלה מ – 100 אלף), עשויות להתעורר שאלות מורכבות של העדר מידתיות והלימה בין גובה העיצום הכספי לבין חומרת העבירות, וחוסר סבירות קיצוני של גובה העיצום הכספי כשלעצמו.
 
כאמור, פסיקה זו היא סנונית ראשונה, בגוף פסיקה, שמן הסתם ילך ויתהווה בנוגע לאופן הפעלת ויישום שיקול דעתם של מפקחי משרד הכלכלה, בהטלת עיצומים כספיים על מעסיקים מכוח החוק. יש להניח, כי במהלך השנים הקרובות, בתי המשפט יידרשו יותר ויותר לביקורת שיפוטית על החלטות הממונה, ויתפתחו וייווצרו הלכות והנחיות משפטיות לעניין זה. 

 
ערמוני קרמר, עורכי דין | לינקולן 20 | תל אביב | 03-6005553
 
 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798