פסק דין – משיכת כספים על ידי מעסיק מקופת ביטוח

 
סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים קובע בין השאר, כי "סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21 או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקיצבה - (1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצוי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה...".
 
נפשט את הסעיף ונסביר, כי נקודת המוצא היא, כי כאשר לא חל ביחסים שבין העובד למעביד הסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים והעובד סיים לעבוד בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים, המעביד יכול לדרוש מן הקופה בה הופקדו כספי פיצויים את הכספים בחזרה 'אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה'.
 
משך שנים רבות ההבחנה הייתה פשוטה יחסית – ברור היה, כי קרנות פנסיה מיועדות לביטוח קצבה ומהן לא ניתן למשוך את כספי הפיצויים ואילו ביטוחי מנהלים הוניים אינם כאלו ומהם אכן מעסיקים נהגו לעיתים לקבל בחזרה כספי פיצויים.
 
כידוע, בשנת 2008 נחסמה, הלכה למעשה, בפני מרבית העובדים במשק האפשרות להפקיד לביטוחי מנהלים הוניים אלא לכאלו המזכים בעת זקנה בקצבה בלבד. האם קופות ביטוח אלו נחשבות 'לביטוח קצבה' כמשמעות מונח זה בסעיף 26 לחוק? האם המעסיק יכול לקבל בחזרה כספי פיצויים מהן?. בסוגיה מעניינת זו דן בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מותב בראשות השופטת יפית זלמנוביץ גיסין בפסק דין אשר ניתן ביום 5.8.2016 (ס"ע 28213-11-15).
 
עמדת השופטת היא, כי פוליסות כאלו אינן ביטוח לקצבה ולכן המעסיק יכול לדרוש כספי פיצויים בנסיבות בהן סיום הקשר אינו מזכה בכך. השופטת הסבירה כי – בעת חקיקתו של סעיף 26 לחוק בשנת 1973 ההסדר הביטוחי העיקרי באמצעותו ניתן היה לקבל קיצבה, היה קרן פנסיה. לפי תקנות קרנות הפנסיה הותיקות, עם משיכת כספים מהקרן, אפילו נמשך שקל אחד בלבד, בא הקץ לזכויות הפנסיוניות של העובד בקרן. מכאן גם הגיונה של ההוראה, המבטיחה שהמעסיק, בצעד חד-צדדי, לא יפגע בזכויות הפנסיוניות של העובד. לעומת זאת בפוליסת ביטוח מנהלים קיימת אפשרות למשוך את כספי הפיצויים אשר לא יהיה בה כדי לפגוע בזכותו של העובד לקבלת גימלה מהמבטח. לא מתקיים בפוליסות כאלו הרציונאל שביסוד סעיף 26.
 
מדובר בהכרעה מעניינת מאד ואף תקדימית לפחות ברמת הניתוח של הסוגיה. ניתן לטעמנו להעלות שאלות נוספות. כך למשל בשנה האחרונה 'עסוק' משרד האוצר בנטרול הטיות של עובדים למוצר פנסיוני כזה או אחר. פסק הדין לכאורה יוצר הטיה של עובדים אל עבר קרנות פנסיה דווקא וניתן לתהות איך מיישבים בין הדברים?. מכל מקום היות ועל חלקים ניכרים משוק העבודה חולשים הסדרים פנסיוניים, ובראשם צו ההרחבה בעניין פנסיה חובה, המחילים הסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, הרי בפועל המקרים להם דיון זה רלבנטי הולכים והופכים נדירים. 
 
 

 
ערמוני קרמר, עורכי דין | לינקולן 20 | תל אביב | 6713412 | Israel | 03-6005553

 

 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798