קמבודיה – יעד עתידי לרילוקיישן?

 
עובדת של מלון ויקטוריה ניצלה את זמן השייט להכנת כל הניירת והדרכונים של כשמונה נוסעים אירופים וזאת תוך הגשת שתייה קרה וחמה וכיבוד קל. מתחנת הגבול הקמבודי יש עוד כשעת שייט אחת לאורך הנהר כאשר מגיעים בסופו של השייט למעגן סירות במרכז פנום פן הבירה ומשם ירידה ישירה לרחובות העיר או הסעה למלון.
 
בהיותנו חברים בשלושת אירגוני הרילוקיישן הגלובליים, אנו נוהגים בכל ביקור גם אם הוא תיירותי בעיקרו, להיפגש עם עמיתינו המקומיים וללמוד על חיי היום יום ונושא הרילוקיישן במדינה המארחת, עד כמה הרילוקיישן מקובל ומפותח ומהן האפשרויות הכלכליות במדינה
 
להלן מספר עובדות בסיסיות על הממלכה הקמבודית אשר יסבירו גם לקוראים באיזה סוג מדינה מדובר.
 
-קמבודיה היא ממלכה חוקתית בת כ – 16 מיליון תושבים ואחת המדינות העניות בעולם. למעלה מ – 50% מהאוכלוסיה הינם מתחת לגיל 15. שטח המדינה הינו כ – 180,000 קמ"ר, לא מדינה קטנה. שתי הערים הראשיות (בהן גם שדות תעופה בינלאומיים) הן פנום פן וסיאם ריפ (אליה נהוג להגיע לצורך הביקור במקדשים המדהימים) ביניהן יש גם טיסות פנימיות בנוסף לכבישים לא מאוד מפותחים. לקמבודיה מספר חברות תעופה פנימיות ובינלאומיות עם שרות מצויין למרות היותן קטנות למדי.
 
ארמונו של מלך קמבודיה
 
-חלק נרחב מאוכלוסיית המדינה חייה על הכנסה של פחות מדולר אחד ליום!
 
-שירותים רבים הינם עדיין נקודתיים ואינם נפוצים כמקובל בארצות המערב או גם בארצות דרום מזרח אסיה המפותחות יותר.
 
-למרות הכבוד הרב למלך ולמשפחת המלוכה, הממלכה נגועה בשחיתות גבוהה ואינטריגות פוליטיות והפרלמנט מורכב ממפלגה אחת בלבד, מפלגת השלטון כמובן, המחזיקה בכל מושבי בית הנבחרים.
 
-יחד עם זאת, הממשלה עושה מאמצים רבים להגביר את רמת הבטחון האישי לאור התיירות הגדלה והמהווה חלק ניכר מהכנסות הממלכה (בעיקר בזכות המקדשים המפורסמים  ב – Angkor וחופיה של המדינה).
 
-המטבע הרשמי בממלכה הוא Riel (1 ₪ שווים כ-1,100 KHR). בחיי היום יום הדולר האמריקני הנו מטבע עובר לסוחר ומאוד מבוקש כמובן. ניתן לרכוש כמעט כל שרות בדולר ארה"ב, או להמירו בבית מלון, בנקים וכו' ללא כל קושי.
 
-על פי הסקר הגלובלי של מרסר לעלויות יוקר המחיה, פנום פן הבירה נמצאת במקום ה -142מתוך 250 מדינות. ישראל למשל נמצאת במקום ה – 16 בסקר זה.
 
-השפה הרשמית בממלכה היא קמר. רבים מבעלי ההשכלה הגבוהה יותר חוסלו  בימי הרודן פול פוט אך עדיין ישנם דוברי צרפתית (מורשת משנים ארוכות של שלטון קולוניאלי צרפתי) וכמו בכל העולם, האנגלית הופכת לשפה הבינלאומיות השלטת. יש לקחת בחשבון שגם אם התושב המקומי מדבר אנגלית, יהיה קשה מאוד לאורח המערבי הממוצע להבין מה בדיוק האיש רוצה....המבטא הקמבודי הינו כמעט בלתי אפשרי.....
 
-מרביתם המכרעת של אזרחי קמבודיה משתייכים לדת הבודהיסטית. אין בקמבודיה קהילה יהודית מסודרת. ישנה קהילה לא גדולה מוסלמית שמוצאה משבטים אתניים עתיקים וכן ישנה קהילה סינית וקהילה ווייטנאמית קטנה.
 
-מחירי הדיור בקמבודיה, או ליתר דיוק בבירה פנום פן, תלויים מאוד באזור המגורים. מגורים המיועדים ל - Expatriates   כמקובל גם בארצות כמו הודו, תאילנד וכו', די מצומצמים ובעקרון יש יותר הצעות למגורים בנוסח המקומי (ברמה קצת יותר גבוהה). יש לקחת בחשבון שסוג מגורים כזה איננו בהכרח מתאים לכל משפחה ולתקנים המקובלים אצלנו ובארצות המערב.
 
דוגמאות למחירי דיור:
 
דירת 3 חדרים במרכז פנום פן: 3,184,110 KHR
 
דירת 3 חדרים מחוץ למרכז: 1,579,812   KHR
 
למרבה הפלא, בעיר הבירה פנום פן מספר מכובד של בתי ספר בינלאומיים אמריקנים ובריטיים שעולים כמה אלפי דולרים (הרבה פחות מהמקובל בבתי הספר האמריקניים) ובהם מאות תלמידים זרים או מקומיים שמשפחותיהם יכולות להרשות לעצמן לימודים בבתי ספר כאלו (ברור שמדובר בחינוך איכותי יותר כולל שפות).
 
בממלכת קמבודיה אין עדיין מערכת של ביטוח סוציאלי ופנסיה וכן לא מערכת בריאות ציבורית. מכאן שהציפייה היא מילדים לתמוך בהורים המזדקנים כאשר אינם יכולים יותר לעבוד וכן, עניני רפואה אם וכאשר מתרחשים, נופלים כנטל על המשפחה. אנשים אינם נוהגים לפרוש מעבודתם כל עוד הם יכולים לעבוד (רובם עוסקים בחקלאות). למרבית המשפחות 2 ילדים ומשפחות מרובות ילדים הם דבר נדיר יותר.
 
-היגיינה: אין לשתות מים מהברזים אלא אך ורק מבקבוקים סגורים. בבתי המלון נוהגים להעניק לאורחים בקבוקים כל יום הן כדי להתגבר על מזג האוויר הטרופי והמעיק (לחות איומה) והן כדי להמנע משתיית מים מהברזים אפילו בזמן צחצוח שיניים. נסיעה לקמבודיה מחייבת קבלת מספר חיסונים בישראל טרם יציאה ויש להיוועץ במשרד הבריאות או שירותי קופות החולים. רצוי להמנע משירותי הרפואה הקמבודיים שאינם מפותחים דיים ואם כן, אזי בבתי החולים והקליניקות המרכזיות בשתי הערים. עדיף להתפנות מהמדינה במקרה של פציעה/מחלה והמקום הקרוב ביותר הינו בנגקוק/תאילנד,
 
שדות מוקשים: המדינה מכוסה במספר רב מאוד של שדות מוקשים, "מזכרת" לא נעימה מימי הדיקטטור האכזר פול פוט. תופעה אופיינית בהרבה מאתרי התיירות היא קבוצות נגנים מקומיים כולם כרותי אברים שונים, זכר לימים הקשים של המשטר הקודם או פציעה משדות המוקשים. גם נגנים אלו לא זוכים לכל תמיכה מהמדינה ולכן תרומה קטנה של דולר או שניים תתקבל בהרבה תודות. אין לרדת לשבילים צדדים ללא ליווי מדריך מקומי.
 
בטחון פנים: אנו חושבים שאזהרת משרד החוץ הישראלי הינה קצת חמורה מדי. רחובות פנום פן וסיאם ריפ עמוסי אדם כאשר לא מעטים מהם הינם מערביים. יש אמנם לנקוט במשנה זהירות עם ארנקי כסף ודרכונים ולשמרם היטב אך לא מצאנו סיבה שלא לטייל ברחובות הערים בשעות הערב. יש להמנע מסימטאות צרות ונטושות אך ברחובות הראשיים של הערים המרכזיות אין מניעה להסתובב בחופשיות וליהנות מהבנייה המיוחדת שחלקה מרשימה ביותר כגון ארמון המלך הפתוח לביקורים ושדרת העצמאות שבמרכזה ניצב פסל מרשים של המלך נוראדום  סיהנוק המנוח.
 
הקמבודים הינם בעלי תרבות ייחודית (לתיירים, הקמבודים ותרבותם מזכירים במידת מה את תאילנד השכנה אשר במהלך ההיסטוריה אכן שלטה בקמבודיה).
 
הקמבודים מבינים היטב שהתיירים והזרים הרבים המסתובבים בארצם אינם בהכרח מכירים את כל מנהגיהם אבל אם נראה מאמץ מכובד מול מנהגים אלו נזכה בידידותם וקבלת הפנים החמה שלהם.
 
אחד הנושאים המרכזיים הוא מניעת הלבנת פניו של אדם בפומבי. לעולם אל תרים קולך ברחוב, לא מול חברך המתלווה אליך ובוודאי שלא מול תושב מקומי (זו אחת הסיבות שהתיירות הסינית כל כך שנואה שם...). אין להתווכח עם אנשים בציבור. השאר תמיד קר ושלו גם במצבים שלא ממש נוחים או נעימים לך כי אדם הנשאר רגוע ומחייך יזכה לטיפול טוב יותר בפתרון מצוקתו.
 
מו"מ על מחירים (כמעט בכל מקום פרט אולי למלונות וחנויות גדולות) מקובל בהחלט ואף מתבקש אבל לאחר קביעת המחיר הסופי של העסקה, אנא הוסף סכום קטן על הסכום הסופי כדי לא להלבין פניו או פניה של המוכר/ת. כן, בהחלט קיימת התופעה של "התדבקות" לתיירים אירופיים וכדאי שדווקא התיירים הישראלים שמאוד אוהבים את נושא המקח וממכר, יכבדו את המקומיים ולא ישפילו אותם כי לאחר שתחשבו את מה ששילמתם (לא משנה על מה), תגלו שבש"ח שלמתם סכומים מגוחכים....
 
לעולם אל תשכחו להודות במילים חמות על שרות שקבלתם במילים אך גם בתשרים (בתי מלון, מסעדות, נהגים, מדריכי תיירות וכו') וכמה דולרים בודדים יעשו קסמים....
 
כאשר מוצעת לך מתנה, סרב בפעם הראשונה אך בסופו של דבר, קבל אותה בתודות חמות ותמיד בשתי ידיים! כך גם כאשר אתה מגיש מתנה כלשהי או כרטיס ביקור או כל חפץ – תמיד בשתי ידיים!
 
כמקובל במרבית ארצות דרום מזרח אסיה ובדת הבודהיסטית, הראש הינו החלק החשוב והקדוש של גוף אדם. אנא אל תיגע בו לשום צורך וגם ליטוף של ראשו של ילד מתוק, אסור באיסור חמור. בוודאי שהנוהג האירופי הכל כך מקובל של נשיקות על הלחי (גבר לגבר, אשה וגבר, אשה לאשה) אסור באיסור חמור במדינות אלו.
 
במקביל, רגלי האדם נחשבות לחלק המלוכלך וכמובן הפחות קדוש בגוף האדם ולכן לעולם לא תצביע ברגליך על אנשים אחרים ובוודאי ובוודאי שלא מול פסלי הבודהה הנפוצים כל כך. בכניסה למקדשים ובתים פרטיים הסר נעליך. ערמת הנעליים בכניסה היא הסימן הטוב שגם נעליך צריכות להצטרף לערימה...
 
בעת האכילה השתמש בידך הימנית והימנע לגמרי משימוש בידך השמאלית המשמשת לתפקידים לא בדיוק נקיים ונעימים.
 
בנושאי שיחה רצוי להימנע מלדון בענייני מלחמה ואלימות. העם הקמבודי עבר כמה מלחמות אכזריות במיוחד, שדות מוקשים הגורמים לרבים מהם להיהפך לנכים עדיין נפוצים מאוד ורצוי להימנע משיחה כמו גם מלבוש הנושא כותרות אלימות (על חולצות T למשל).
 
Som pas היא הברכה המקובלת בקמבודיה (דומה מאוד לתאילנד) עם השימוש בשתי הידיים ביחד בתנועה המזכירה תפילה מול החזה ועם האצבעות כלפי מעלה, ביחד עם קידה קלה של הראש. ככל שהידים גבוהות יותר (קצות האצבעות נוגעות בסנטר או באף) התנועה מכובדת יותר ומופנית כלפי אנשים מבוגרים יותר, פקידים בכירים ומורים. מול נזירים בודהיסטים או חברי משפחת המלוכה, קצות האצבעות צריכות להגיע ולנגוע במצחך והקידה עמוקה יותר. התנועה יכולה להביע הן תודה וכבוד רב והן התנצלות אם טעית או ביצעת מעשה לא נכון.
 
ברור שקמבודים רבים נוהגים ללחוץ ידי אורחים כמקובל במערב. הכלל השולט השב על המחווה מהצד השני – לחיצת יד עם Som pas.
 
הלבוש הקמבודי הנו צנוע. השתדל לא ללכת בלבוש קצר מדי (הן לגברים והן לנשים) ובוודאי שימו לב לנעשה במקדשים השונים והקפידו על לבוש צנוע.
 
הנזירים הבודהיסטים בקמבודיה הבולטים בגלימותיהם הצבעוניות  ובראשם המגולח נחשבים כמכובדים ביותר ונהנים מיחס מיוחד בכל מקום כולל תורים! (לא להתרגז כאשר הנזיר נכנס לראש התור בנמל התעופה לקראת הרישום לטיסה...). שב תמיד בגובה נמוך ממנו ויש לזכור שלאשה אסור לנגוע או למסור משהו לנזיר.
 
מסקנות: כלכלת הממלכה נמצאת במצב צמיחה וניתן לראות בעין בניה רבה הן בפנום פן הבירה והן בסיאם ריפ, מרכז התיירות. מתבצעות השקעות שונות ממדינות האזור ובעיקר סין. יחד עם זאת לא נראה שבשנים המאוד קרובות המדינה תהפוך למוקד עליה לרגל של Expatriates. ניכר רצון בעיקר בקרב צעירים להתקדם ולפרוץ את המעין סגר שמוטל על המדינה. מעטים הם הקמבודים שיצאו אי פעם מארצם אפילו לארצות השכנות כמו תאילנד ווייטנאם. מצד שני ניתן להניח שבעוד מספר שנים גם מדינה זאת תפרוץ את גבולותיה ותשתלב טוב יותר בפיתוח שעובר על הארצות השונות ומן הסתם נשמע גם על אנשי תוכנה קמבודים שמבוקשים בארצות המערב בשל כישוריהם. הצעת רילוקיישן לקמבודיה מתאימה אך ורק לזוג צעיר בלי ילדים, או לאנשים מבוגרים יותר שהילדים כבר אינם גרים איתם.
 

ורון ניב/מנכ"ל (חברת Corporate Resources Group (Israel) Ltd. (CRG חברת יעוץ למשאבי אנוש גלובליים, מומחים לניוד גלובלי והדרכה בין-תרבותית וממייסדי התחום בישראל. מייצגים בישראל את:Strategic Rewards Group/NYC - חברת ייעוץ אמריקנית בתחום תגמול והטבות גלובליות, Cultural Awareness International ומגוון חברות Relocation Management מהגדולות בעולם.

הכתבה נכתבה בסיוע מידע של עמיתינו באסיה ושותפינו להדרכה בין-תרבותית:
Orientations Inc./Tokyo/Japan
Cultural Awareness International/Dallas/TX-USA
 
 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798