מה הדין כאשר תלוש השכר אינו משקף את שהוסכם בחוזה עבודה?

 

 

 התובעים טענו, כי הסכום המכונה בתלושי המשכורת שלהם "תוספת לחוזה" הינו חלק בלתי נפרד מהשכר, אשר יש לקחת אותו בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים ולצורך הפרשות לקרן הגמלאות ולקרן השתלמות. עוד טענו התובעים, כי בחוזה העבודה שנחתם עמם, אין זכר להבחנה בין שכר רגיל לבין "תוספת לחוזה".

בנסיבות המקרה הספציפי, דחה בית הדין הארצי את תביעת התובעים לאחר שקבע, כי התובעים ידעו בכל תקופת עבודתם על החלוקה שבתלושי המשכורת בין "משכורת לפי חוזה" לבין "תוספת לחוזה", ועל ההשלכו שיש לחלוקה זו לגבי ההפרשות והניכויים לקופת הגמל ולקרן ההשתלמות. חוסר תום ליבם של התובעים עמד להם לרועץ בתביעתם והביא לכך שתביעתם נדחתה.

יחד עם זאת, מצא בית הדין הארצי להעיר מספר הערות באשר למדיניותו של בית הדין במקרים בהם יש שוני בין מה שסוכם עם העובד לבין מה שמופיע בתלוש השכר.

בית הדין מציין, כי המקרה הנדון, חושף פן בעייתי בהתייחס לחוזי עבודה אישיים ולבבואתם בתלושי השכר וכי יש לעקור מן השורש תופעה פסולה בה מעסיק מחתים עובד על חוזה עבודה ובפועל תלוש המשכורת משקף מציאות נפרדת. חזקה היא שחוזה עבודה משקף נכונה את רצונם של הצדדים וכולל באופן מפורש את כל תנאי העבודה המוקנים לעובד, אך פעמים רבות יש שעובד אינו מודע לכל ההשלכות הנובעות מ"פנקסנות" הניכויים למיניה או מעדיף שלא להרים את קולו ולהתריס כנגד המעסיק. בין הדין מציין עוד, כי הוא יראה בחומרה רבה מעסיק שנוקט בשיטת פעולה כאמור במודע ובניסיון נלוז להפחית מזכויותיו של עובד.

 

 


הכותבים :אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)
[email protected]



 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798