בוררות חדשה בישראל


מטרת התיקון

הסיבה המרכזית בעטיה נמנעו רבים מלפתור סכסוכים באמצעות הליכי בוררות היתה העדר קיומה של ערכאת ערעור: "לא ייתכן כי הבורר יטעה ולא נוכל לתקן את הטעות שנפלה בפסק הבוררות" טענו אנשי עסקים ועורכי דין רבים אשר העדיפו, כמעט בלית ברירה, את ההליך הארוך בבתי המשפט כתוצאה מהעדרה של אפשרות ערעור בחוק. לא עוד. מעתה, נפתחת הדרך לערעור הסכמי בבוררות.

מסלולי הבוררות החדשים בחוק
התיקון לחוק מוסיף למסלול הבוררות הקיים שני מסלולי בוררות נוספים הכוללים אפשרות ערעור פרטית, או ברשות בית המשפט – הכל, לפי בחירת הצדדים בהסכם הבוררות. בבחירת הצדדים במסלול בוררות, הכולל ערעור, ייחשב כ"פסק בוררות" פסק הבוררות שניתן בערכאה הראשונה, אלא אם כן הוגש ערעור, או אז ייחשב לכך פסק הבוררות שניתן בערעור. החוק מטיל חובת נימוק בהליכים שונים, כמו גם חובת עריכת פרוטוקול. לוחות הזמנים הקבועים בחוק משתנים בהתאמה במסלול הערעור. ה"תוספת השניה" שהוספה מסדירה את כללי הערעור.

  1. מסלול בוררות ללא ערכאת ערעור
    המסלול הראשון הוא המסלול שהיה קיים טרם תיקון החוק. הוא אינו מאפשר ערעור.  הוא ראוי נשמר למקרים המתאימים לו, לדוגמה, סכסוכים בסכומים קטנים יחסית בהם הצדדים מעדיפים להימנע, מראש, מערכאת ערעור. 
  2. מסלול ערעור פרטי
    הליך בוררות במסלול ערעור פרטי כולל אפשרות ערעור בפני בורר, היינו, מחוץ לכותלי בתי המשפט. על מנת ליהנות ממסלול זה די כי  יציינו הצדדים בהסכם הבוררות כי  פסק הבוררות ניתן לערעור בפני בורר. פסק הבוררות בערכאה הראשונה יקבל תוקף של פסק בוררות, אלא אם כן ביקש אחד הצדדים לערער בפני בורר מוסכם. ה"תוספת השניה" מסדירה את סדרי הדיון ובכלל זה קובעת כי  הכרעת הערעור תהא תוך חודשיים ממועד סיום בירורו, אם לא הוסכם אחרת. הכרעת ערכאת הערעור תהווה למעשה את פסק הבוררות, בין אם תאשר את זה שניתן, או תתקן אותו. ביטול פסק הבוררות יתאפשר בשני מקרים נדירים וקיצוניים בלבד בהתאם לעילות  הביטול הקבועות בסעיפים 24 (9) או (10) לחוק הבוררות בלבד (פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור או קיומה של עילה על פיה היה מבטל בית המשפט פסק דין סופי שאין עליו עוד ערעור).
  3. מסלול ערעור משפטי
    מסלול הערעור השני זכה לכינוי "ערעור משפטי" ומאפשר ערעור ברשות בית המשפט. מסלול זה ייכנס לתוקף בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:
      א. הבורר נדרש בהסכם הבוררות לבסס את הכרעתו על הדין המהותי ו;
      ב. הצדדים קבעו בהסכם הבוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור במקרה ונפלה בו טעות יסודית ביישום הדין
          שיש עמה כדי לגרום לעיוות דין ו;
      ג. נקבע בהסכם הבוררות כי הערעור יהא ברשות בית המשפט;
          באותו מעמד יהיו רשאים הצדדים לטעון בנוסף, אם ירצו בכך, טענות לביטול פסק הבוררות לפי כל עילות
          הביטול המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות.

סוף דבר ותחילתו
כיזם השינוי החקיקתי, כמי שליווה אותו מאז בריאתו ועד לידתו וחתום על עיקריו וחלק מניסוחיו סבורני כי אנו בתחילתו של עידן חדש בהליכי הבוררות בישראל. מסלולי הבוררות ההסכמית מציעים קיומה של בוררות מקצועית, המאובטחת בהליך ערעור אחראי. ניתן לומר כי מעתה קיים בישראל הליך מסודר והוגן להכרעת סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. עורכי דין רבים עשויים ליהנות מיישומו של מסלול פרטי ויסודי זה, לשם השגת תוצאה מוצלחת עבור לקוחותיהם. חשוב עד מאד כי כללי הבוררות החדשה ייטמעו בהצלחה וביסודיות בקרב עורכי הדין, כמו גם בקרב קהילת השיפוט בישראל וכמו תמיד, יפה שעה אחת קודם.

מדברי יזם הצעת החוק, חבר הכנסת גדעון סער, מייד עם אישורו של החוק החדש:
"המהלך הזה הוא מהלך משמעותי מאד כאחד האמצעים שהמטרה שלהם היא הפחתת עומס ההתדיינויות והפחתת העומס על מערכת המשפט, והוא ייבחן לאורך זמן...אני רוצה להודות לשני עורכי דין מלשכת עורכי הדין שבאו אלינו עם הרעיון – האמת היא שהם גם באו בכנסת הקודמת, אבל בכנסת הקודמת הם לא התקדמו – לעורך דין רונן סטי ולעורך דין ישראל שמעוני. הגישה המקצועית שלהם, שהיתה ביסוד ההצעה הזאת, היתה לנו לעזר רב." (דברי הכנסת, 5.11.08 עם אישור חוק הבוררות בקריאה שניה  ושלישית בכנסת).


עו"ד רונן סטי, מיזמי ונסחי השינוי החקיקתי
 שותף וראש מחלקת בוררויות ויישוב סכסוכים, גדעון פישר ושות'

 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798