המשמעות של הפחתת היקף מישרה על דמי חופשה שנתית


סעיף 10(א) ו-(ב)(1) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, קובע כי:
א. המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.

ב. השכר הרגיל לענין סעיף זה הוא - לגבי עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו - שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד.

מלשון הסעיף עולה כי במקרה זה יש לשלם לעובדת עפ"י שווי יום שלה ערב יציאתה לחופשה, דהיינו, עפ"י השכר היומי שלה בעבודתה בהיקף של חצי משרה, למרות שמדובר בימי חופשה שנצברו לה בתקופה בה עבדה במשרה מלאה.

בע"ע 442/08 רון עמי צברי נ' טלירן (1993) בע"מ (שניתן ביום 16/9/2009), נפסק כי פדיון חופשה לעובד, ששכרו הופחת כ-3 חודשים לפני סיום העסקתו, יחושב על פי שכרו הרגיל, טרם ההפחתה, מאחר ולא ניתן לראות בשכר העובד לאחר ההפחתה, כשכר הרגיל לעניין פדיון החופשה המתייחס לכל תקופת עבודתו.

יחד עם זאת, לתשומת לבכם, פסק הדין עוסק בחישוב ערך יום חופשה לענין תשלום פדיון חופשה ולא דמי חופשה.


* עו"ד הילה פורת – מומחית בדיני עבודה, מחברת הספר "דיני עבודה המדריך המלא", ומנהלת אתר עולם העבודה – הפורטל למעסיקים www.hilaporat.co.il

 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798