``בואו נדבר בכנות`` – על הטרדה מינית במקומות עבודה (מתוך פינה מהסרטים - חלק 23)

רבים מצהירים, לפחות בינם לבין עצמם: "אני מי שאני – זה מה יש". לכאורה, זוהי דרך חיים כנה וישירה. האמנם? האם אף פעם איננו משנים את ההתנהגות, מצנזרים מחשבות ונמנעים מאמירות ומעשים, כדי להימנע מפגיעה באחר? מובן שלא. רובנו מתאימים באופן אינסטינקטיבי את התנהגותנו כדי להשתלב בסביבה; מסננים את מה שאנחנו אומרים או עושים. בהקשר שלנו, מציע סרט חדש מבחן חשוב ויעיל, "מסנן הסבתא": אם אתה סבור שמישהו בעבודה ייהנה מסרטון או דוא"ל בעל אופי מיני, רגע לפני ה-send שאל את עצמך: הייתי שולח דבר כזה לסבתא שלי? ונניח שאחד העובדים הכפופים לךְ נראה בעיניך מושך במיוחד. במקום להעיר הערה סקסית על גופו, תחשוב רגע: איך הייתי מחמיא לסבתא שלי? במקום על המראה או הגוף, אפשר למשל להחמיא על עבודה, סגנון ואפילו בגד.

כולכם בטח מכירים אותם: את זה שחייב לספר לכל העולם ואשתו על מה שאירע בינו לבין אשתו; את ההיא שחייבת לדעת כל פרט עסיסי מחיי המיטות של הקולגות. לטיפוסים האלה כדאי להזכיר: רק משום שאתם מרגישים נוח לשלב את החיים האישיים שלכם בחיי העבודה, אין זה אומר שכולם כמוכם. וכאן מומלץ להפעיל מסנן נוסף: אם לא מדובר בעסקים – זה לא העסק שלכם!

רבים ודאי אומרים לעצמם: "בקושי יש לי זמן לחיי חברה – אם אני לא יכול לפלרטט בעבודה, מה כבר נותר לי?". אבל יש הבדל עצום בין מסיבה על חוף הים לבין סביבת העבודה שלנו. שם, כשידידות תמימה הופכת לפלרטוט בלתי רצוי, אין לנו לאן ללכת; אי-אפשר לנטוש, לצעוק, "לעשות סצנה", לשפוך מים צוננים על המטריד – ודאי לא כשהוא בכיר מאיתנו. לכן, מצד החוק, הנהלים וגם ההיגיון הבריא, כללי המותר והאסור במישור הרומנטי-אישי מקבלים משנה תוקף בסביבת העבודה: "לא" זה לא כבר בפעם הראשונה, ומאותו רגע, אם החיזור נמשך – הוא הופך להטרדה.

ככלל, קיימים שני סוגי מטרידים: הראשונים הם חסרי המושג – אלה הפוגעים בכם או באחרים מבלי לשים לב (בוהים בהיסח דעת בחזה של אחת העובדות, למשל). מול אלה חשוב שתהיו כנים: תנו להם מושג. השמיעו את קולכם. מגיע להם צ'אנס לתקן. סוג המטרידים השני אינו חסר מושג כלל – הוא נהנה לפגוע, להפחיד, להפוך אנשים לקורבן. הוא לא בוחל באיומים, בשיטות של "מקל וגזר" או "דבר תמורת דבר", וסומך על שתיקת העדים בדיוק כמו על שתיקת הקורבן עצמו. הטיפוס הזה הוא הטורף, וטורפים צריכים להיעלם. אם אתם יודעים או חושדים, דווחו לממונה עליכם, למנהל של המטריד או למחלקת משאבי אנוש בחברה. כמוכם, גם החברה שלכם רוצה להרחיק טורפים שכאלה ולספק לכם תחושה של ביטחון וכבוד. אבל לשם כך, היא זקוקה לכם: גם אם אתם לא חלק מהבעיה, אתם המפתח לפתרון.

תביעות על הטרדה מינית הן הוצאה עצומה, ולא משנה מה התוצאה. אפילו טענה או תלונה על הטרדה מינית פירושה הררי ניירת ואובדן שעות עבודה עבור מנהלים ועובדים. אם שמו של עובד יעלה בתלונה על הטרדה מינית, הוא יעבור בן-רגע ממעמד של עובד מוערך לנטל פוטנציאלי. ובעבודה, תמימות היא לא תירוץ: "מבחן האדם הסביר" הוא הקובע. חשוב כיצד פירשה המתלוננת את מעשיו של הצד השני, גם אם לטענתו נהג בתמימות גמורה. כך, חיזור מיני, פלרטוט ורמזים מיניים עלולים להתפוצץ לך בפרצוף. הם עלולים לעלות לך בקשרי העבודה; הם עלולים לעלות לך בעבודה עצמה.

עובדים הם קודם כל בני-אדם, והאדם הוא יצור חברתי – ומיני. הסרט החדש מבקש להשאיר את המיניות במגרש החניה, או לפחות, להטמין אותה עמוק-עמוק בראש. אם מישהו בקרבתכם שוכח את הכלל הזה ופוגע בכם או באחרים, במתכוון או שלא במתכוון, זה לא הזמן לשתוק – זה הזמן להיות כנים. זה מתחיל במילים: השמיעו קול!  


גיא רונן, עיתונאי, עורך תוכן ויועץ סרטי הדרכה במולטידע.          
מולטידע סרטי-הדרכה
 multyeda@inter.co.il לקטלוג הסרטים: www.multiyeda.co.il


 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798