עובד שלא נתן הודעה מוקדמת – אפשרות קיזוז

תשובה
בצו ההרחבה בדבר הודעה מוקדמת לפיטורים, שחל עד ליום 1.6.2001, נקבע במפורש כי במקרה של התפטרות, בו העובד לא קיים את חובת ההודעה המוקדמת, רשאי המעביד לנכות מכל סכום שיגיע לעובד, סכום השווה לשכר הרגיל שהיה מקבל עבור תקופת ההודעה המוקדמת שלא עבד בה.

בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–2001 (להלן - החוק), שחל מיום 1.6.2001, נקבע כי עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות כאמור בחוק זה, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת. לכאורה ישנה בעיתיות, שכן מחד, החוק מכיר בחוב של העובד כלפי מעבידו, ומאידך, החוק אינו מתיר מפורשות את הניכוי כפי שהיה בצו ההרחבה.

יש מקום לטענה כי ניתן לנכות את חובו של העובד, עפ"י סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח–1958, לפיו, אם חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו לרבות מקדמות. אמנם נדרש בסעיף 25(ב) הנ"ל כי העובד יכיר בחוב בכתב וכי החוב שבו מדובר יהיה קצוב (ניתן לחישוב אריתמטי פשוט) ובלתי שנוי במחלוקת, אך נראה כי מעסיק שיקזז פיצוי בעקבות אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות מצד עובד לא יהיה צפוי לסנקציה כלשהי בבית הדין לעבודה שכן החוק מכיר בכך כחוב (יש לחשב את התמורה הכספית של ההודעה המוקדמת שלא נתן העובד במדויק, עפ"י חבותו המפורטת בחוק ובהתאם לשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים).

בכל מקרה, במקרים בהם יש חוזה העסקה בכתב, מומלץ לכלול מפורשות בסעיף המדבר על ההודעה המוקדמת את התרת הקיזוז למעביד בסיטואציה זו. כמו כן, עדיף בכל מקרה לבצע את הקיזוז מרכיבים כגון פדיון חופשה, יתרת ימי הבראה, שאינם רכיבי שכר העלולים לשאת פיצויי הלנת שכר.


* המאמר באדיבות עו"ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות' המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים : " דיני עבודה – המדריך המלא" ו-"חוזים והסכמים בדיני עבודה".
לאתר האינטרנט של עו"ד הילה פורת: http://www.hilaporat.co.il


 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798