תוכנית ייחודית לפיתוח משאבי-אנוש: טיפול בפחד קהל


במאמר זה אפנה את הזרקור למקום שאינו מטופל בד"כ בארגונים: עובדים הסובלים מפחד קהל. למרות היותה תופעה "רדומה" ולא מדוברת, סטטיסטית לא מעט עובדים בארגון סובלים מרמות שונות של פחד קהל, כאשר בארגונים גדולים ייתכנו עשרות הסובלים מכך. בשל כך, מדובר בעובדים שנמצאים בסוג של "תקיעות" בקריירה, ושאינם מצליחים לממש עצמם ואת יכולותיהם בארגון. הדוגמא שלהלן תמחיש מקרה אמיתי:

עמית הינו מהנדס בחברת גדולה, מוכשר ומוערך מאד בחברה שבה עובד. מנכ"ל החברה הציע לעמית קידום לתפקיד ניהולי, עם שיפור ניכר בתנאי העסקה. עמית, במפתיע, דחה את ההצעה בנימוס. הוא ידע שבמסגרת התפקיד המיועד יידרש לבצע פרזנטציות רבות, גם בתוך החברה וגם מחוצה לה. מאז שעמית זוכר עצמו, הוא עושה הכל כדי להימנע ממצב שיצטרך לדבר בפני קהל. עמית סובל מפחד קהל, באופן שמשתק את קידומו התעסוקתי. הוא מתקשה אפילו להציג עצמו בישיבות חיצוניות, כשעושים סבב היכרות, ועושה זאת לרוב במסר קצר מאד.

פחד קהל הינו צורה ספציפית וממוקדת (פוקאלית) של חרדה חברתית. במקרים אלו קיימת רגישות יתר להימצאות במוקד של בחינה או שיפוט מחמיר ע"י הזולת, קיימת הערכה פסימית לגבי הסיכוי לדבר בפני קהל ולהצליח לבצע פרזנטציה מוצלחת. האדם הסובל מפחד קהל עושה הכל כדי להימנע מלהגיע למצב שבו יידרש לעמוד בפני קהל ולדבר בפומבי. ההימנעויות עצמן לעיתים יצירתיות ביותר, עד כדי שנראות אמיתיות, ואחרים לא חושדים שמדובר כלל במישהו שסובל מפחד קהל. ההימנעויות לאורך השנים מקבעות את המצב, ולפעמים מחמירות אותו והופכות אותו לעמיד יותר. בכך, גם העובד אינו מצליח לממש עצמו ואת יכולותיו, וגם הארגון עצמו מפסיד פוטנציאל בלתי ממומש.

הטיפול הפסיכולוגי והמענה היעיל ביותר להתמודדות עם פחד קהל הינו הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT). הגישה הטיפולית הינה פרגמאטית וממוקדת, והיא מעוגנת באינספור מחקרים אמפיריים שבוצעו בארץ וברחבי העולם ותומכים ביעילותה. יתרונה הגדול נעוץ ביכולת הפוטנציאלית לעשות שינוי ביכולת התפקוד החברתי-תעסוקתי תוך פרק זמן קצר יחסית (חודשים ספורים). הטיפול וההתמודדות עם פחד קהל נעשים במסגרת טיפול קבוצתי (עד 8 משתתפים).


תוכנית ייחודית להתמודדות עם פחד קהל יכולה להתבצע כתהליך קבוצתי בתוך הארגון וכחלק מההשקעה בפיתוח משאבי-אנוש. היא אינה דורשת יותר מפגישה קבוצתית שבועית של 2-3 שעות, וכך ניתן לשלבה במהלך שבוע העבודה במתקנים של הארגון. ניתן לבצע אותה גם בצורה דיסקרטית. זו עשויה להיות תרומה ענקית לעובד ולעובדת, שנשארו "תקועים" מבחינה תעסוקתית. זו עשויה להיות תרומה כבירה לארגון, שיזכה לאיכויות משופרות, הערכה ושביעות רצון גבוהה יותר בקרב העובדים.

לפרטים נוספים ושאלות:
מוטי כהן,  פסיכולוג תעסוקתי-ארגוני מומחה
מומחה בפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT)
טל' 050-7676704
אתר:  www.psychol.co.il

 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798