לזכות עובדת שהוטרדה מינית נפסקו פיצוי בגין כאב וסבל ובגין אובדן כושר השתכרות בסך של 302,225 ש``ח

ע"ע 40496-05-10, 51532-05-10 פלונית נ' אלמוני, ניתן ביום 2.1.2012, ע"י מותב בהרכב כב' השופט ע' רבינוביץ, כב' השופט י' פליטמן, כב' השופטת ס' דוידוב-מוטולה ונציגי הציבור מר צפריר ומר שחור.
 
עובדות
1. אלמוני הינו הבעלים של חנות טקסטיל (להלן – אלמוני) בה עבדה פלונית כתופרת (להלן – פלונית).
 
2. פלונית הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, במסגרתה טענה כי הוטרדה מינית על ידי אלמוני תוך ניצול יחסי המרות שהיו ביניהם, ודרשה פיצוי כספי בגין אובדן כושר ההשתכרות בעבר ובעתיד, פיצוי בגין כאב וסבל, פיצוי בגין הוצאות רפואיות, ולחלופין פיצוי ללא הוכחת נזק.
 
3. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי אלמוני הטריד מינית את פלונית, בניגוד לסעיף 3(א)(2) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק) ופסק לזכות פלונית פיצוי בגין כאב וסבל בסך 75,000 ₪.
 
4. שני הצדדים ערערו על פסק הדין.
 
בית הדין הארצי לעבודה פסק
1. הוכחה במקרה זה הטרדה מינית כמפורט בסעיף 3(א)(2) לחוק. די בתשתית העובדתית אשר נקבעה על ידי בית הדין האזורי כדי ללמד על ניצול חריף וציני של פלונית על ידי אלמוני, תוך שימוש בוטה לרעה ביחסי המרות ביניהם, באופן שהביא לפגיעה ממשית וקשה בכבודה כאדם וכאישה.
 
2. סעיף 6(א) לחוק קובע כי "הטרדה מינית והתנכלות הן עוולות אזרחיות, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש) יחולו עליהן בכפוף להוראות חוק זה". סעיף 6(ב) לחוק קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק שלא יעלה על 50,000 ש"ח, סכום אשר מתעדכן מדי חודש בהתאם לשיעור עליית המדד.
 
3. ככלל, כאשר מועלית בפני ערכאה שיפוטית טענה כי עוולה נזיקית גרמה לנכות – על בית הדין לקבוע תחילה, בהתבסס על חוות דעת רפואיות שיובאו בפניו או מומחה שימנה מטעמו, מהו שיעור נכותו הרפואית (ובעניינו – הנפשית) של הניזוק. ככל שקיימות טענות, כבענייננו, כי הנכות הרפואית מקורה בעברו של הניזוק – יש לקבוע, על בסיס חוות הדעת הרפואיות, איזה חלק של הנכות הרפואית קשור סיבתית לעוולה הנזיקית (ובענייננו – ההטרדה המינית). שיעורה של הנכות הרפואית שתיקבע ישליך על פסיקת הפיצוי ברכיביו השונים, וכדוגמה – על גובה הפיצוי בגין כאב וסבל.
 
4. בשלב הבא, לאחר שנקבעת הנכות הרפואית, על בית הדין להמשיך ולקבוע את שיעור נכותו התפקודית של הניזוק. קביעה זו נעשית, דרך כלל, על בסיס הנכות הרפואית כנקודת מוצא ועל סמך הראיות הרלוונטיות לעניין. לאחר קביעת הנכות התפקודית ניתן להמשיך ולקבוע את גובה הפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות בעבר ובעתיד, ככל שנתבע כזה.
 
5. פלונית עמדה בנטל להוכיח, באמצעות חוות הדעת הרפואית מטעמה שלא נסתרה, כי לפחות מחצית מנכותה הנפשית, העומדת על 30%, נגרמה כתוצאה ממעשיו של אלמוני. יוצא מכך, כי נכותה הנפשית של פלונית לצרכי הליך זה, אשר הוכח קשר סיבתי בינה לבין ההטרדות המיניות מהן סבלה, הינה בשיעור של 15%.
 
6. אשר לפיצוי בגין כאב וסבל, דרך כלל נפסק הפיצוי ברכיב זה על סמך אומדנה ותוך התחשבות בכלל נסיבותיו של המקרה. במקרה שלפנינו, בהתחשב בכלל הנסיבות, ראוי להעלות את סכום הפיצוי שנפסק על ידי בית הדין האזורי ברכיב זה, ועמד על 75,000 ש"ח, לסך המירבי שנתבע על ידי פלונית והינו 100,000 ש"ח.
 
7. במסגרת זו נלקח בחשבון פרק הזמן הארוך – קרוב לשלוש שנים – בו נמשכו ההטרדות המיניות, כדבר שבשגרה; את הפגיעה הקשה שנגרמה כתוצאה מהן לכבודה של פלונית כאדם וכאישה ולאוטונומיה שלה; את החומרה שיש לראות בניצול עמדת הכוח של אלמוני מול חולשתה של פלונית, קל וחומר לאחר ששיתפה אותו בבעיותיה האישיות הקשות; את הפגיעה החריפה בשוויון הנגרמת כתוצאה מהתייחסות מעסיק לאישה העובדת עבורו כאל חפץ מיני לשימושו; את הטיפול התרופתי והפסיכיאטרי לו נזקקה ונזקקת פלונית כתוצאה מההטרדה המינית; ואת הנכות הנפשית הממשית, אשר גם אם לא נגרמה במלואה כתוצאה מההטרדה - הרי לכל הפחות הוחמרה כתוצאה ממנה.
 
8. משנפסק פיצוי לפלונית מכוחו של סעיף 6(א) לחוק, ממילא מתייתר הצורך לדון בעתירתה החלופית, לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 6(ב) לחוק. יצויין עם זאת, כי ככל שבית הדין היה מגיע למסקנה בדבר העדר תשתית ראייתית מספקת לקביעת שיעורו של הנזק לפי סעיף 6(א) לחוק, ניתן היה לפסוק לפלונית פיצוי מכוח סעיף 6(ב) לחוק וזאת גם אם לא תבעה זאת. בענייננו, תקרת המקסימום הקבועה בסעיף 6(ב) לחוק הינה הסך של 50,000 ש"ח (מעודכן) בהכפלת מספר המקרים בהם התקיימו מגעים מיניים בין אלמוני לפלונית. לו נדרש היה בית הדין לפסוק לפלונית פיצוי במסגרת תקרה זו – ממילא היה מגיע לאותו סכום כספי אשר נפסק לזכותה מכוח סעיף 6(א) לחוק.
 
9. סוף דבר – ערעורו של אלמוני בהתייחס לשיעור הפיצוי נדחה. ערעורה של פלונית התקבל בחלקו. סכום הפיצוי בגין כאב וסבל שנפסק לפלונית על ידי בית הדין האזורי הועלה לסך של 100,000 ש"ח ובנוסף לכך נפסק לזכותה פיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות בעתיד, בסך של 145,975 ש"ח, ופיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות בעבר, בסך של 56,250 ₪ והוצאות בסך של 20,000 ש"ח.
 


* המאמר באדיבות עו"ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות' המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים : "דיני עבודה – המדריך המלא" ו-"חוזים והסכמים בדיני עבודה".
לאתר האינטרנט של עו"ד הילה פורת: http://www.hilaporat.co.il

 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798