כיצד ניתן לבסס אֲמוּן בעולם העבודה, ובכלל?


מהו אֲמוּן ומה הקשר בינו לבין נֶאֱמָנוּת ואֲמוּנָה

אמון הינה תודעה, המבטאת יחס כלפי המציאות, בו מאמין נותן האמון כי הגורם בו ניתן האמון, יכיל תכונה מוגדרת אחת או יותר בעתיד. לדוגמה, אהבת בני אדם, מקורה באהבת אם לתינוק, שלא אכזבה. לרוב נוטים להעניק בני אדם, ויצורים חיים אחרים, אמון בכוח המשיכה, כלומר- מניחים כי תכונת החפצים ליפול באין משען, תתקיים בעתיד. אנו נוטים לתת אמון במחזוריות של עונות השנה ומניחים כי תכונות מזג האוויר והטמפרטורות יחולו באותו האופן (פחות או יותר) לאורך השנה, בהתאם לאזורים השונים.
אנשים הנותנים אֲמוּנָתם באל מניחים כי קיימת משמעות והכוונה למתרחש, מאמינים ומצפים כי אם ננהג באופן מסוים האל יהא שם בעת הצורך ובעת צרה ויתגמלם בהתאם. באופן הדדי, אותם המאמינים "משיבים" לאל בשגרות שכל דת וזרם סיגלו לעצמם, מתוך סברה כי במסגרת אמונתם באל, על מנת לבסס אמון הדדי, נדרשת גם מהם שגרת התנהגות והתייחסות מסוימת. יש שסיגלו לעצמם מנהגים, מאפיינים חיצוניים, תפילות, חינוך ותרבות ייחודיים ויש המאמינים כי אמונתם מוצאת ביטוי בערכים, אותם אימצו כשלובים באורח חייהם. המשותף לכל אלה, הוא הציפייה לשגרת התייחסות אשר היא המבססת יחסי אמון הדדיים.

לא בכדי נאמר "לתת אמון", וזאת מאחר שאמון הוא רגש וככזה נובע מבחירה סובייקטיבית של האדם. לא ניתן לדרוש לקבל אמון כפי שלא ניתן לדרוש מאיש לאהוב או לשנוא. אי לכך, בכדי לזכות בבחירת האחר שייתן בנו אמון עלינו לבססו. זהו תהליך מתמשך, תוצאה של עבודה קשה ומתמדת ושכנוע באמצעות מעשים.
מילים בעלמא לעולם לא תסייענה לביסוס אמון באם לא תתלווינה למעשים. ובמילים פשוטות אמון הוא הבטחות שמתממשות לאורך זמן.

אי לכך, לזמן משמעות רבה בכל מערכת יחסים, בין אם בין חברים, ילדים, בני זוג ובין אם בעולם העבודה. באמון ניתן להיווכח רק בדיעבד, בעת שציפיותינו מתמלאות באופן שגרתי – או אז מתבססת תחושה של ביטחון.

אמון בין בני אדם, הינו הנחה של נותן האמון כי האדם בו ניתן האמון מסוגל ליכולת מסוימת, יתנהג בצורה מסוימת בעתיד, או יחוש יחס מסוים כלפי המציאות. לדוגמה, אדם יכול לתת אמון ברעהו, כי הוא מסוגל לבצע מטלה מסוימת (יכולת), יסכים לבצעה (התנהגות מסוימת), ויבצעה ברצון (יחוש יחס כלפי המציאות). כך אנו מצפים מבן זוג להתנהג באופן מסוים אף אם לא תיאמנו ציפיות באופן מפורש. ציפיות או הנחות אלו נובעות מתוקף נוהג חברתי, מתוקף היותנו בני אנוש ומתוקף הרגלים שהושרשו. אנו מצפים לנאמנות - מחברים, מקולגות, מכפיפים, ממנהלים, מבני זוג, מילדים - משום שגם הנאמנות, כמו האמון, כוחה שאוב מהבטחות שמתממשות לאורך זמן, מציפיות ומהנחות טבעיות שלנו, כבני אדם.
לא בכדי אנחנו לא נותנים אמון בכל אחד ולכל אחד מאיתנו מספר מועט ביותר של אנשים, אם בכלל, אשר אנו בוחרים לתת בהם אמון. לא בכדי לכל אחד מאיתנו זיכרון כואב ממי שהפר את האמון שבחרנו לתת בו, משום שהבחירה לתת אמון משמעותה השקעת משאבים רבים, השקעת אנרגיה נפשית ותחזוקה מתמדת.

שקר

שקר הוא הגורם המרכזי אשר עלול לשמוט באחת את הקרקע תחת תחושת האמון. הפרת נאמנות הינה שקר, שאף אם מתרחש פעם אחת ויחידה יהא זה קשה ואולי אף בלתי אפשרי להשיב את תחושת האמון אחור.

הדדיות

על מנת לבסס מערכת יציבה של אמון לאורך זמן לא די בשגרה של הבטחות שמתממשות, אלא נדרש משולש שבו מערכת יחסי גומלין, משולש הדדיות: אמון ביני לבין עצמי, אמון ביני לבין האחר, אמון בין האחר לביני. היעדרו של אחד הקודקודים במשולש ימנע קיומה של מערכת יחסים אמיתית של אמון.

אם אדם לא מאמין בעצמו, היינו אינו בטוח ביכולותיו, בעקביות התנהגותו ובשליטה על תחושותיו, כיצד יכול הוא לתת אמון באחר? אדם צריך שתהא לו היכולת והרצון לקבל על מנת שתהא לו את היכולת והמוטיבציה לתת, אחת כמה וכמה בעת שמדובר בהענקה כה משמעותית הדורשת משאבים כגון אמון.
האם יכול אדם לתת אמון באחר בעוד שהאחר אינו נותן בו אמון? הרי האחר שאינו מאמין באותו אדם לא יצפה ממנו, לא יבטח בו, ובד"כ לא יוכל לקיים כלפיו מערכת שגרה של הבטחות שמתממשות לאורך זמן. כפי שכבר נאמר, אמון דורש השקעת משאבים רבה. מאחר שכמות משאבינו מוגבלת, נבחר בד"כ לתת אמון במי שמשיב לנו אמונים בחזרה.

אי לכך, בדרך-כלל אמון אמיתי מתרחש בתוך מערכת של הדדיות, אחרת לא יוותר לטווח ארוך ו/או לא יהא אמיתי.

מה בין אֲמוּן לאושר?

האמון - כתודעה ובין בני אדם - מושפע מאירועים מכוננים, כדוגמת יחס האם לתינוק בשנותיו הראשונות, או בגידה של בן זוג או של חבר קרוב במיוחד. על פלטפורמה זו מבסס כל אחד מאיתנו מערכת ערכים. ככל שביססנו אמון בינינו לבין עצמנו, לרוב ביססנו מערכות אמון בינינו לבין הסביבה. ככל שרבים ה"משולשים" הללו בקרב האדם כך מערכת הערכים שלו יציבה יותר, שלווה יותר, בטוחה יותר, פתוחה יותר, חיובית יותר, דינמית יותר ובדרך כלל יהא גם מאושר יותר.

מה בין אֲמוּן ל-כושר??

אם כן, אמון נוצר באמצעות אִמּוּן ושגרת התנהגות, אותה יש לתחזק באופן מתמיד. ואולם, מעידה באֲמוּן תוצאתה קשה יותר ממעידה באִמּוּן, וידרשו "שעות אִמּוּן" רבות יותר על מנת לבססו מחדש, אם בכלל.

מהי אֲמָנוֹת?

אֳמָן מוכשר ומוערך הוא אמן מתמיד, נחוש, יציב ובטוח ביצירותיו. האמן יוצר בקרבנו אמון ע"י יצירת מאפיינים ייחודיים, אשר שזורים בשגרת עבודותיו.

מדוע חיוני לבסס אֲמוּן בעולם העבודה?

עולם העבודה מושתת, אמנם, על מערכת יחסים אינטרסנטית כלכלית, אולם בל נשכח כי הגורמים המביאים להשגת המטרות, תהיינה אשר תהיינה, הינם בני אנוש. האדם הוא יצור חברתי ששואף להרמוניה. מערכת יחסים יציבה ובטוחה במקום עבודה מאפשרת לעובד להתמקד בפועלו, ולהגיע להישגים אשר יממשו וימקסמו את יכולותיו.  צוות יעיל ופורה הינו צוות אשר פועל בסינרגיה, הנובעת בראש ובראשונה מיחסי אמון בין חבריו. ארגון אשר נעדר תחושת אמון לא יהא יעיל ובדרך-כלל לא ישרוד לטווח ארוך.
אחד מתפקידיו הבסיסיים של המנהיג הוא ליצור תשתית של אמון, אחרת לא יבטחו בו ולא יוכל להוביל אנשים לביצוע שינוי אמיתי.

אֲמוּן הינו ערך עליון ופלטפורמה בסיסית, החיונית לביסוס מערכת יחסים אנושית ובין-אישית בעולם העבודה ובין בני אדם בכלל. בתוך ערך זה שזורים ביטחון, מוטיבציה, יציבות, שלווה, אהבה ו –
אושר.

 



מיכל שמר  M.A.- בעלת כ 15 שנות ניסיון בניהול משאבי אנוש, מרצה בארגונים ובאקדמיה בתחומי ניהול, התנהגות ארגונית ומשאבי אנוש, יועצת ארגונית ואישית לבכירים, למועמדים ולמנהלי משאבי אנוש. משפטנית ונציגת ציבור בבית הדין האזורי לעבודה.

 

המאמרים מבוססים על הידע המקצועי והניסיון הרבים שצברה במסגרת תהליכי ייעוץ ארגוני ופיתוח מנהלים בחברות ובארגונים בתחומי ההייטק, הריטייל, התעשייה והפיננסים ובעבור אנשים פרטיים. הכתוב מיועד להעשרת הידע בלבד, אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי אישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם ואין להסתמך עליו ככזה.

* הכתוב פונה לנשים ולגברים כאחד ומנוסח בלשון זכר לצורך הנוחות בלבד.
** כל הזכויות שמורות.

 

 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798